בענין עזר כנגדו
ויאמר ה׳ אלקים לאטוב היות האדם לבדו אעשהלו עזר כנגדו (בראשית ב׳, י״ח)
פתיחה יש פסוק אחד בתורה שמסתיר בתוכו סתירה. הקב"ה אומר: "אעשה לו עזר כנגדו". עזר — זה תמיכה. כנגדו — זה עימות. כיצד יכולה אותה אשה להיות גם עזר וגם כנגדו? האם הכתוב מדבר על שתי נשים שונות, או אולי על שני מצבים שונים? חז"ל ביבמות פותרים זאת בדיוק: "זכה — עזר, לא זכה — כנגדו להלחם". ופה החידוש הגדול — אין כאן ספקטרום. אין אמצע. אין "בערך מאחוריו". יש שתי אפשרויות בלבד, שתי קצוות, שני מסלולים. והבחירה ביניהם — היא שאלת היסוד של כל בנין בית בישראל.
א. שתי מציאויות, לא שתי תכונות יונגערמאן, תשמע טוב: כשחז"ל אומרים "זכה — עזר", הם אינם מדברים על אשה "טובה" ואשה "רעה" במובן המוסרי הרגיל. הם מדברים על מציאות יסודית אחת: האם היא מאחוריך, או שהיא בדרכך? "עזר" — זו אשה שמאמינה בך. לא רק כשהכול מצליח, לא רק כשאתה על הגג. אלא דווקא ברגע שאתה בשפל, כשהעולם מתהפך עליך, כשאתה עצמך מסופק בכוחותיך — היא זו שניצבת מאחוריך ואומרת: אני יודעת מי אתה. היא הגב שלך. העורף שלך. אשת חיל עטרת בעלה — עטרה אינה תכשיט חיצוני; עטרה היא כבוד שיש לו משקל ממשי. "כנגדו" — זו אשה שאיבדה את הכבוד כלפיו. ושימו לב למה שמשלי אומר בהמשך אותו פסוק: "ומבישה כרקב בעצמותיו". רקב בעצמות — זו אינה מטאפורה של אי-נעימות. זו מטאפורה של מוות איטי. כשהכבוד נעלם, היא כבר לא ה"עזר" שלו — היא הפכה להיות "כנגדו להלחם". מכשול הניצב בדרכו.
ב. השאלה היחידה שחשובה וכאן ההשלכה המעשית — החדה, הבינארית, שאין ממנה מנוס. כשאתה יושב ומתלבט בשידוך, כשאתה שואל את עצמך שאלות — תפסיק לשאול את השאלות הלא נכונות. האם היא מוצאת חן בעיניך? שאלה. האם היא מוכשרת? שאלה. האם היא מכינה טוב? שאלה. כל השאלות האלה אינן השאלה. יש שאלה אחת. שאלה אחת בלבד: האם היא מאחוריך, או שהיא בדרכך? "לא טוב היות האדם לבדו" — כן, הקב"ה ידע שהאדם זקוק לשותפה. אבל שותפה שאיבדה את הכבוד כלפיך אינה פותרת את הבדידות — היא יוצרת בדידות עמוקה יותר. בדידות של שניים הנמצאים בבית אחד אך הולכים בכיוונים מנוגדים. ברגע שהכבוד אבד — גם אם כל שאר המעלות קיימות, גם אם הבית מסודר וילדים מסביב — הרי שאתה נשוי ל"כנגדו". ומה זה אומר? זה אומר שכל צעד שאתה עושה קדימה, יש מישהו שמאחוריך מושך אחורה. שהבית, שאמור להיות מקור כוח, הפך לשדה קרב.
ג. בנין הבית בית יהודי אינו רק ארבעה קירות. הרמב"ן כותב שה"דירה בתחתונים" — המטרה שה' שורה בתוך המציאות הגשמית — מתחילה ממש כאן, בבית הפרטי של כל יהודי ויהודייה. הבית הוא המקום שבו השכינה יכולה לשרות. אבל שכינה זקוקה לשלום. "ואיש ואשה, שכינה ביניהם" — הגמרא בסוטה מלמדת שהשכינה שורה כשיש שלום בין בני הזוג. ואיזה שלום יכול להיות כשהיא "כנגדו"? כשהיא בדרכו? "אשת חיל מי ימצא" — הפסוק הוא שאלה. לא הבטחה. לא פשוט. זה דבר נדיר ויקר. ולכן — כשאתה מוצא אשה שהיא באמת מאחוריך, שמכבדת אותך, שמאמינה בך גם כשאתה בשפל — אל תיקח זאת כמובן מאליו. זה הכול. זה היסוד.
נקודה למעשה
לפני כל פגישה, לפני כל "כן", שאל את עצמך שאלה אחת בלבד: האם אני חש שהיא מאחוריי — או שהיא בדרכי? אם התשובה אינה ברורה ומוחלטת, הישאר עם השאלה. אל תמשיך הלאה.
Questions and answers
Q: על איזה פסוק בבראשית על עזר כנגדו פותח המאמר?
הרב לנדאו משיב: ויאמר ה׳ אלקים לאטוב היות האדם לבדו אעשהלו עזר כנגדו (בראשית ב׳, י״ח) פתיחה יש פסוק אחד בתורה שמסתיר בתוכו סתירה. הקב"ה אומר: "אעשה לו עזר כנגדו". עזר — זה תמיכה. כנגדו — זה עימות. כיצד יכולה אותה אשה להיות גם עזר וגם כנגדו? האם הכתוב מדבר על שתי נשים שונות, או אולי על שני מצבים שונים? חז"ל ביבמות פותרים זאת בדיוק: "זכה — עזר, לא זכה — כנגדו להלחם". ופה החידוש הגדול — אין כאן ספקטרום. אין אמצע. אין "בערך מאחוריו". יש שתי אפשרויות בלבד, שתי קצוות, שני מסלולים. והבחירה ביניהם — היא שאלת היסוד של כל בנין בית בישראל.
Q: מה הכוונה ב"זכה — עזר": האם מדובר באשה טובה ורעה או במשהו אחר?
הרב לנדאו משיב: יונגערמאן, תשמע טוב: כשחז"ל אומרים "זכה — עזר", הם אינם מדברים על אשה "טובה" ואשה "רעה" במובן המוסרי הרגיל. הם מדברים על מציאות יסודית אחת: האם היא מאחוריך, או שהיא בדרכך? "עזר" — זו אשה שמאמינה בך. לא רק כשהכול מצליח, לא רק כשאתה על הגג. אלא דווקא ברגע שאתה בשפל, כשהעולם מתהפך עליך, כשאתה עצמך מסופק בכוחותיך — היא זו שניצבת מאחוריך ואומרת: אני יודעת מי אתה. היא הגב שלך. העורף שלך. אשת חיל עטרת בעלה — עטרה אינה תכשיט חיצוני; עטרה היא כבוד שיש לו משקל ממשי. "כנגדו" — זו אשה שאיבדה את הכבוד כלפיו. ושימו לב למה שמשלי אומר בהמשך אותו פסוק: "ומבישה כרקב בעצמותיו". רקב בעצמות — זו אינה מטאפורה של אי-נעימות. זו מטאפורה של מוות איטי.
Q: מהי השאלה היחידה שצריך לשאול כשמתלבטים בשידוך?
הרב לנדאו משיב: וכאן ההשלכה המעשית — החדה, הבינארית, שאין ממנה מנוס. כשאתה יושב ומתלבט בשידוך, כשאתה שואל את עצמך שאלות — תפסיק לשאול את השאלות הלא נכונות. האם היא מוצאת חן בעיניך? שאלה. האם היא מוכשרת? שאלה. האם היא מכינה טוב? שאלה. כל השאלות האלה אינן השאלה. יש שאלה אחת. שאלה אחת בלבד: האם היא מאחוריך, או שהיא בדרכך? "לא טוב היות האדם לבדו" — כן, הקב"ה ידע שהאדם זקוק לשותפה. אבל שותפה שאיבדה את הכבוד כלפיך אינה פותרת את הבדידות — היא יוצרת בדידות עמוקה יותר. בדידות של שניים הנמצאים בבית אחד אך הולכים בכיוונים מנוגדים. ברגע שהכבוד אבד — גם אם כל שאר המעלות קיימות, גם אם הבית מסודר וילדים מסביב — הרי שאתה נשוי ל"כנגדו". ומה זה אומר?
Q: מדוע הבית היהודי הוא מקום להשראת השכינה, ומה הקשר לשלום בית?
הרב לנדאו משיב: בית יהודי אינו רק ארבעה קירות. הרמב"ן כותב שה"דירה בתחתונים" — המטרה שה' שורה בתוך המציאות הגשמית — מתחילה ממש כאן, בבית הפרטי של כל יהודי ויהודייה. הבית הוא המקום שבו השכינה יכולה לשרות. אבל שכינה זקוקה לשלום. "ואיש ואשה, שכינה ביניהם" — הגמרא בסוטה מלמדת שהשכינה שורה כשיש שלום בין בני הזוג. ואיזה שלום יכול להיות כשהיא "כנגדו"? כשהיא בדרכו? "אשת חיל מי ימצא" — הפסוק הוא שאלה. לא הבטחה. לא פשוט. זה דבר נדיר ויקר. ולכן — כשאתה מוצא אשה שהיא באמת מאחוריך, שמכבדת אותך, שמאמינה בך גם כשאתה בשפל — אל תיקח זאת כמובן מאליו. זה הכול. זה היסוד.
Q: מה צריך לשאול את עצמך לפני כל פגישה בשידוך לפי הרב לנדאו?
הרב לנדאו משיב: לפני כל פגישה, לפני כל "כן", שאל את עצמך שאלה אחת בלבד: האם אני חש שהיא מאחוריי — או שהיא בדרכי? אם התשובה אינה ברורה ומוחלטת, הישאר עם השאלה. אל תמשיך הלאה.