Rivnitz Donate

Draft edition

By Rabbi Shalom Landau.

בענין עזר כנגדו

ויאמר ה׳ אלקים לאטוב היות האדם לבדו אעשהלו עזר כנגדו (בראשית ב׳, י״ח)

א. הקושיא שבלשון הפסוק כתיב: "אעשה לו עזר כנגדו". וכבר עמדו הראשונים על הסתירה הפנימית שבלשון זה: "עזר" — זהו לשון חיבור וסיוע, ו"כנגדו" — זהו לשון עימות ומאבק. כיצד יכול להיות דבר אחד גם עזר וגם כנגד? חז"ל ביבמות אמרו על דרך הפשט: "זכה — עזר, לא זכה — כנגדו". כלומר, ה"כנגדו" מצייר מציאות של קלקול, שנפרד מן ה"עזר". ואולם, מעומק הדברים יש לשאול: שמא ה"כנגדו" אינו נפרד מן ה"עזר", אלא הוא-הוא הדרך שבה מגיע ה"עזר" העמוק ביותר?

ב. אם היא חושבת כמוך — למה אתה צריך אותה? שמעת פעם את הביטוי: "גדולי הרוח חושבים אותו הדבר"? נכון, אבל לא תתחתן איתה. תחשוב על זה. אם אשתך חושבת בדיוק כמוך — בכל מחלוקת, בכל החלטה, בכל הרגשה — מה הרווחת מן הנישואין? יש לך כאן מראה, לא שותף. ואם אתה מרגיש קרוב אליה רק בשעה שהיא מסכימה איתך, צריך לשאול שאלה קשה: את מי אתה אוהב? אותה? או את דעתך שלך, המשתקפת חזרה אליך דרכה? מנגד, גם הפתרון אינו שתיקה ובטול. אם אתה מוותר על עמדתך בכל עת שקמה מחלוקת — גם אז אין כאן נישואין, יש כאן היעלמות. "ביטול" שמוחה את עצמך — אינו מידה, הוא בריחה. הנה הוא ה"כנגדו" שבפסוק: שני אנשים עם שתי נקודות מבט שונות, עומדים זה כנגד זה, ומתוך כך — עוזרים זה לזה.

ג. חומר הגלם של האהבה יש תפישה רווחת שמחלוקת בין בני הזוג היא תקלה, ראיה שמשהו השתבש. אבל ה"עזר כנגדו" מלמד אחרת: ההבדלים בינכם אינם האויב של הנישואין — הם חומר הגלם שממנו נבנים הנישואין. אהבה אמתית אינה מוחקת את השוני. היא יוצרת ממנו דבר חדש. קח דוגמא של חינוך הילדים. אתה אומר: "הילד צריך גבול ברור, תוצאה מיידית." היא אומרת: "הילד צריך שישמעו אותו, שיחה ועיבוד." שניכם צודקים. שניכם רואים חלק מן האמת. "שלום בית" אינו שאחד מכם נכנע ונעלם. שלום בית הוא שמתוך שתי העמדות נוצרת תשובה שלישית — תשובה שמכילה בתוכה את חוזק שניכם. רכות וגבול גם יחד. זוהי, על דרך הדיבור, לידת ה"דעת" מן הזיווג שבין חכמה ובינה: לא ביטול האחד מפני השני, אלא שילובם בדרגה חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן. המחלוקת, אם כן, אינה רע שיש לבטלו. היא הזדמנות לגלות קומה עמוקה יותר של חיבור, כזו שכוללת בתוכה את שני הצדדים ברוממות.

ד. הקב"ה רוצה אותך — לא את היעלמותך יש כאן הקבלה ישירה לעבודת ה'. הקב"ה לא ברא אותך כדי שתעלם. הוא ברא אותך כדי שה"אני" האמיתי שלך — עם כל ייחודיותו, עם כל מורכבותו — יתגלה, ויבחר בו מתוך חירות. כך כותב רבינו הזקן בתניא: ה"ביטול" האמתי אינו מחיקת ה"יש", אלא גילויו בשלמותו — מתוך בחירה חופשית, מתוך הכרה, לא מתוך כניעה. בזוגיות: גם ה' לא רצה שאחד מכם יהיה הד של השני. הוא נתן לכל אחד נשמה נפרדת, ראיה נפרדת, עולם נפרד — כדי שמן המפגש ביניהם תיבנה דירה עמוקה יותר לשכינה.

נקודה למעשה

בפעם הבאה שאתה נכנס לוויכוח עם אשתך — עצור לפני שאתה חושב "מי צודק." שאל שאלה אחת: מה רואה היא שאני לא רואה? לא כדי לוותר על עמדתך, אלא כדי למצוא את התשובה השלישית — זו שאף אחד מכם לא יכול היה להגיע אליה לבד. זהו ה"עזר" שמגיע דווקא מן ה"כנגדו".

Questions and answers

Q: מה מלמד הפסוק 'לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו' על הזוגיות?

הרב לנדאו משיב: ויאמר ה׳ אלקים לאטוב היות האדם לבדו אעשהלו עזר כנגדו (בראשית ב׳, י״ח)

Q: איך יכולה האשה להיות גם 'עזר' וגם 'כנגדו' בבת אחת?

הרב לנדאו משיב: כתיב: "אעשה לו עזר כנגדו". וכבר עמדו הראשונים על הסתירה הפנימית שבלשון זה: "עזר" — זהו לשון חיבור וסיוע, ו"כנגדו" — זהו לשון עימות ומאבק. כיצד יכול להיות דבר אחד גם עזר וגם כנגד? חז"ל ביבמות אמרו על דרך הפשט: "זכה — עזר, לא זכה — כנגדו". כלומר, ה"כנגדו" מצייר מציאות של קלקול, שנפרד מן ה"עזר". ואולם, מעומק הדברים יש לשאול: שמא ה"כנגדו" אינו נפרד מן ה"עזר", אלא הוא-הוא הדרך שבה מגיע ה"עזר" העמוק ביותר? ב. אם היא חושבת כמוך — למה אתה צריך אותה? שמעת פעם את הביטוי: "גדולי הרוח חושבים אותו הדבר"? נכון, אבל לא תתחתן איתה. תחשוב על זה. אם אשתך חושבת בדיוק כמוך — בכל מחלוקת, בכל החלטה, בכל הרגשה — מה הרווחת מן הנישואין? יש לך כאן מראה, לא שותף.

Q: האם מחלוקת בין בני זוג היא סימן שמשהו השתבש בנישואין?

הרב לנדאו משיב: יש תפישה רווחת שמחלוקת בין בני הזוג היא תקלה, ראיה שמשהו השתבש. אבל ה"עזר כנגדו" מלמד אחרת: ההבדלים בינכם אינם האויב של הנישואין — הם חומר הגלם שממנו נבנים הנישואין. אהבה אמתית אינה מוחקת את השוני. היא יוצרת ממנו דבר חדש. קח דוגמא של חינוך הילדים. אתה אומר: "הילד צריך גבול ברור, תוצאה מיידית." היא אומרת: "הילד צריך שישמעו אותו, שיחה ועיבוד." שניכם צודקים. שניכם רואים חלק מן האמת. "שלום בית" אינו שאחד מכם נכנע ונעלם. שלום בית הוא שמתוך שתי העמדות נוצרת תשובה שלישית — תשובה שמכילה בתוכה את חוזק שניכם. רכות וגבול גם יחד. זוהי, על דרך הדיבור, לידת ה"דעת" מן הזיווג שבין חכמה ובינה: לא ביטול האחד מפני השני, אלא שילובם בדרגה חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן.

Q: האם הביטול בעבודת ה' ובזוגיות פירושו שה'אני' שלך צריך להיעלם?

הרב לנדאו משיב: יש כאן הקבלה ישירה לעבודת ה'. הקב"ה לא ברא אותך כדי שתעלם. הוא ברא אותך כדי שה"אני" האמיתי שלך — עם כל ייחודיותו, עם כל מורכבותו — יתגלה, ויבחר בו מתוך חירות. כך כותב רבינו הזקן בתניא: ה"ביטול" האמתי אינו מחיקת ה"יש", אלא גילויו בשלמותו — מתוך בחירה חופשית, מתוך הכרה, לא מתוך כניעה. בזוגיות: גם ה' לא רצה שאחד מכם יהיה הד של השני. הוא נתן לכל אחד נשמה נפרדת, ראיה נפרדת, עולם נפרד — כדי שמן המפגש ביניהם תיבנה דירה עמוקה יותר לשכינה.

Q: מה הנקודה למעשה במאמר זה?

הרב לנדאו משיב: בפעם הבאה שאתה נכנס לוויכוח עם אשתך — עצור לפני שאתה חושב "מי צודק." שאל שאלה אחת: מה רואה היא שאני לא רואה? לא כדי לוותר על עמדתך, אלא כדי למצוא את התשובה השלישית — זו שאף אחד מכם לא יכול היה להגיע אליה לבד. זהו ה"עזר" שמגיע דווקא מן ה"כנגדו".

Follow us on Facebook