Rivnitz Donate

Draft edition

By Rabbi Shalom Landau.

בענין טבע החושך להיכנע לאור

פתיחה פעם אחת בא אלי יהודי ואמר: "הדיכאון שולט בי. אני במלחמה עם המוח שלי." שמעתי אותו. ולבי עמו. אבל רציתי לומר לו דבר אחד קטן: אתה לא במלחמה. אתה פשוט שוכח להדליק את האור.

תנועה ראשונה: מהו החושך כתוב: "והארץ היתה תהו ובהו... וחשך על פני תהום". והנה, כשנברא האור – לא נאמר שהאור הכניע את החושך. נאמר "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך". ורק האור זכה לשם "טוב". כי החושך, מעצם טבעו, אינו יש בפני עצמו. הוא העדר. חלל ריק מאור, לא יותר. הקב"ה ברא את החושך בטבע פנימי אחד: להיכנע ולהתבטל בפני כל ניצוץ של אור, ולו הקטן ביותר. לחושך אין "עמידה" משלו. אין לו כוח עצמאי. כשמדליקים נר — החושך לא נלחם, לא מתנגד, לא "אומר שלום" — הוא פשוט נעלם.

תנועה שניה: מה זה אומר לגבי הנפש כשאדם מרגיש עצבות כבדה, תחושת חושך פנימי — הנטייה הטבעית היא להיאבק בה. לנתח אותה. לשאול: מאין זה בא? מה פגם בי? ועל פי זה, לנהל מלחמה מתישה ישירה עם הדיכאון עצמו. ואל"ז מזהיר אדמו"ר הזקן בתניא פרק כ"ו: אין לעסוק יתר על המידה בחשכת מצב הנפש מבפנים, אלא לסור ממנה ולעורר שמחה בדרך אחרת. המשמעות עמוקה: כשאתה "נלחם בצל" — אתה נותן לו מציאות שאין לו. אתה מתאגרף עם העדר. אפשר לעשות זאת ארבעים שנה ולא לזוז אפילו צעד. הדרך היא לא לנצח את החושך — אלא להאיר.

הערה: פך השמן של החשמונאים החשמונאים לא ישבו לנתח את תרבות יוון. לא ניהלו דיון פנימי על "חשכת הגלות". הם עשו פעולה אחת פשוטה: הדליקו פך שמן אחד. ומה עשה אותו פך? דחה אימפריה שלמה של חושך — לא על ידי כוח מנגד, אלא על ידי נוכחות. הנר לא "לחם" ביוונים. הוא פשוט האיר. זהו הלקח של חנוכה, ולב כל העניין: "מעט אור דוחה הרבה מן החושך".

נקודה למעשה

אחי היקר, החושך שלך אינו חזק. הוא פשוט לא מאותגר. לא ניצחת עדיין כי עדיין לא הדלקת. אין צורך בניצחון גדול. לא צריך לכבוש את כל הנפש ביום אחד. הקב"ה ברא את החושך עם טבע אחד פנימי — שיכנע בפני האור. ולכן, כל שאתה צריך הוא מעשה קטן של אור: פסוק אחד, ניגון אחד, מעשה צדקה אחד, מחשבה טובה אחת. "כי נר מצוה ותורה אור". הדלק את המתג. החושך לא יגיד להתראות — הוא פשוט יעלם.

Questions and answers

Q: מה רצה הרב לנדאו לומר ליהודי שאמר לו "הדיכאון שולט בי"?

הרב לנדאו משיב: פתיחה פעם אחת בא אלי יהודי ואמר: "הדיכאון שולט בי. אני במלחמה עם המוח שלי." שמעתי אותו. ולבי עמו. אבל רציתי לומר לו דבר אחד קטן: אתה לא במלחמה. אתה פשוט שוכח להדליק את האור. תנועה ראשונה: מהו החושך כתוב: "והארץ היתה תהו ובהו... וחשך על פני תהום". והנה, כשנברא האור – לא נאמר שהאור הכניע את החושך. נאמר "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך". ורק האור זכה לשם "טוב". כי החושך, מעצם טבעו, אינו יש בפני עצמו. הוא העדר. חלל ריק מאור, לא יותר. הקב"ה ברא את החושך בטבע פנימי אחד: להיכנע ולהתבטל בפני כל ניצוץ של אור, ולו הקטן ביותר. לחושך אין "עמידה" משלו. אין לו כוח עצמאי. כשמדליקים נר — החושך לא נלחם, לא מתנגד, לא "אומר שלום" — הוא פשוט נעלם.

Q: מה מלמד הפסוק "וחשך על פני תהום" על מהותו של החושך?

הרב לנדאו משיב: תנועה ראשונה: מהו החושך כתוב: "והארץ היתה תהו ובהו...

Q: מהו הטבע הפנימי שבו ברא הקב"ה את החושך?

הרב לנדאו משיב: הקב"ה ברא את החושך בטבע פנימי אחד: להיכנע ולהתבטל בפני כל ניצוץ של אור, ולו הקטן ביותר.

Q: מה קורה לחושך כשמדליקים נר?

הרב לנדאו משיב: כשמדליקים נר — החושך לא נלחם, לא מתנגד, לא "אומר שלום" — הוא פשוט נעלם.

Q: איזה מעשה קטן של אור אפשר לעשות כדי להתגבר על החושך שבנפש?

הרב לנדאו משיב: אחי היקר, החושך שלך אינו חזק. הוא פשוט לא מאותגר. לא ניצחת עדיין כי עדיין לא הדלקת. אין צורך בניצחון גדול. לא צריך לכבוש את כל הנפש ביום אחד. הקב"ה ברא את החושך עם טבע אחד פנימי — שיכנע בפני האור. ולכן, כל שאתה צריך הוא מעשה קטן של אור: פסוק אחד, ניגון אחד, מעשה צדקה אחד, מחשבה טובה אחת. "כי נר מצוה ותורה אור". הדלק את המתג. החושך לא יגיד להתראות — הוא פשוט יעלם.

Follow us on Facebook