בענין יבשה בתוך הים
הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך וגו' (שמות ט״ו, י״ט)
פתיחה פעם בא אלי יהודי בצרה גדולה. אמרתי לו: נסה לדמיין את עצמך בן תשעים, מסתכל על הרגע הזה מרחוק. עמד ולא יכול היה. פשוטו כמשמעו — לא היה מסוגל לצאת מתוך הרגע ולהביט ממקום אחר. וזה אמר לי הכל. כי הכי קשה בצרה אינו הכאב עצמו. הכאב — בני אדם סובלים ומחזיקים מעמד. הקושי העמוק הוא משהו אחר: התחושה שהרגע הזה הוא כל חייך. שהים הזה הוא כל המציאות. שאין לפניך ואין לאחריך — רק הגל שסוחף אותך עכשיו. זה לא רק צרה, זה טביעה.
הקושיא כתוב בתורה: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". דייק בפסוק: ביבשה בתוך הים. שני הפכים בנושא אחד. אם הים נקרע — לאן הלכו, ליבשה שנתגלתה? ואם הם עדיין בתוך הים — איך זה יבשה? המקרא אינו סותר עצמו לחינם. כאן מונח יסוד עמוק.
הביאור הנס של קריעת ים סוף לא היה רק שהים נפתח. זה נס כל ילד יודע. אבל הנס הפנימי, הנס הגדול יותר — הוא שבני ישראל הלכו בתוך הים, והים לא פסק מלהיות ים. הסכנה היתה שם. הגלים היו שם. האימה — שם. ובכל זאת, לגבי בני ישראל, המציאות הפנימית שלהם היתה של יבשה: קרקע מוצקה, יציבות, ביטחון. לא שהים נסוג — אלא שהם קיבלו כח אלוקי לחיות מציאות אחרת בתוכו. וזה לא רק נס חד פעמי. זה הוראה לדורות. כמו שכתוב בתהלים: "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה" — הקב"ה עונה מן המצר. לא מחכה שתצא ממנו. עונה בתוכו.
השלכה לעבודת ה׳ היונגערמאן שקורא שורות אלו — אולי יש לך ים משלך. אולי זה בריאות, אולי פרנסה, אולי בית. ואתה מרגיש שאתה טובע, שאין רגע של נשימה, שהבעיה הפכה להיות כל מי שאתה. שמע: הגאולה האמיתית אינה תמיד שהים נסוג. לפעמים — הים ממשיך לסעור, והקב"ה נותן לך כח אחר: כח לחוות יבשה בתוכו. מהי אותה יבשה? היא הדביקות. כשאתה עומד בתפילה ואומר מילה אחת של אמת — זו יבשה. כשאתה לומד שורה אחת מתניא או משניות, וברגע הזה אתה מחובר לרבון העולם — זו יבשה. האותיות הן הקרקע המוצקה, גם כשהגלים מגיעים עד הצוואר. אדמו"ר הזקן כתב באגרת הקודש: גם בשעת הצרה יש אור גבוה שמאיר דווקא מתוך הקושי. הים עצמו יכול להיות מקום של גילוי — אם נמצאת בו ומחובר.
סיום: הבקשה השנייה אנחנו מתפללים "גאל ישראל". אבל אולי צריכים לדעת גם מה לבקש. לא רק: "קרע את הים" — סלק את הבעיה, הסר את הכאב. לפעמים זה מה שצריך, ומותר לבקש. אבל יש תפילה נוספת, עמוקה יותר: "תן לי יבשה בתוך הים." תן לי את הכח לא לטבוע. תן לי להישאר מחובר אליך — יציב, נושם, הולך קדימה — גם כשהים סוער מסביבי. שגם מתוך המצר אמצא את המרחב. שגם בתוך הים אלך ביבשה.
נקודה למעשה
בפעם הבאה שהצרה לוחצת ואי אפשר לנשום: עמוד ועשה דבר אחד קטן של קשר עם הקב"ה. מילה אחת של שמע ישראל. פרק אחד מתהלים. פסוק אחד שלומדים אותו ולא קוראים בו. לא כדי לפתור את הבעיה — אלא כדי למצוא את היבשה שבתוכה.
Questions and answers
Q: מה מלמד הפסוק "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים" על אדם שנמצא בצרה?
הרב לנדאו משיב: הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך וגו' (שמות ט״ו, י״ט) פתיחה פעם בא אלי יהודי בצרה גדולה. אמרתי לו: נסה לדמיין את עצמך בן תשעים, מסתכל על הרגע הזה מרחוק. עמד ולא יכול היה. פשוטו כמשמעו — לא היה מסוגל לצאת מתוך הרגע ולהביט ממקום אחר. וזה אמר לי הכל. כי הכי קשה בצרה אינו הכאב עצמו. הכאב — בני אדם סובלים ומחזיקים מעמד. הקושי העמוק הוא משהו אחר: התחושה שהרגע הזה הוא כל חייך. שהים הזה הוא כל המציאות. שאין לפניך ואין לאחריך — רק הגל שסוחף אותך עכשיו. זה לא רק צרה, זה טביעה. הקושיא כתוב בתורה: "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". דייק בפסוק: ביבשה בתוך הים. שני הפכים בנושא אחד. אם הים נקרע — לאן הלכו, ליבשה שנתגלתה? ואם הם עדיין בתוך הים — איך זה יבשה? המקרא אינו סותר עצמו לחינם.
Q: מה אמר הרב ליהודי בצרה גדולה על לדמיין את עצמו בן תשעים?
הרב לנדאו משיב: אמרתי לו: נסה לדמיין את עצמך בן תשעים, מסתכל על הרגע הזה מרחוק.
Q: מה גילה על היהודי שלא היה מסוגל להביט על הרגע ממקום אחר?
הרב לנדאו משיב: פשוטו כמשמעו — לא היה מסוגל לצאת מתוך הרגע ולהביט ממקום אחר.
Q: מהו הקושי העמוק ביותר בשעת צרה?
הרב לנדאו משיב: הקושי העמוק הוא משהו אחר: התחושה שהרגע הזה הוא כל חייך.
Q: מה כדאי לעשות כשהצרה לוחצת ואי אפשר לנשום?
הרב לנדאו משיב: בפעם הבאה שהצרה לוחצת ואי אפשר לנשום: עמוד ועשה דבר אחד קטן של קשר עם הקב"ה. מילה אחת של שמע ישראל. פרק אחד מתהלים. פסוק אחד שלומדים אותו ולא קוראים בו. לא כדי לפתור את הבעיה — אלא כדי למצוא את היבשה שבתוכה.