בענין דעת וביטול בבנין הבית
הוא ישלח מלאכו לפניך וגו' (בראשית כ״ד, ז׳)
פתיחה ישנה תופעה שקשה להסבירה בשכל: ככל שמרבים היום ב"פגישות", בבדיקות ובחקירות — כך גדל מספר הגירושין. הדורות שקדמונו פגשו פעם, פעמיים, ובנו בתים שעמדו שבעים שנה. אנחנו — בדורנו — נפגשים עשרים פעם, שלושים פעם, עורכים בירורים לכל אורך ורוחב, ועדיין הבנין אינו מחזיק. מה קרה? האם החכמה גדלה, אך האהבה קטנה? זוהי קושיא פשוטה, אבל היא נוגעת עד עצם. ותשובתה — אף היא פשוטה, אלא שהיא מנוגדת לכל אינסטינקט מודרני.
תנועה ראשונה: טעות היסוד — אהבה כ"מידע" הטעות הגדולה היא ההנחה שנישואין הם עניין של דעת — כלומר, שככל שתדע יותר על בן זוגך, כך תאהב יותר ותחזיק יותר. על פי הנחה זו, הפגישות הן "מחקר שטח", השאלות הן "בירור עובדות", ואם רק תאסוף מספיק נתונים — תגיע ל"החלטה נכונה". אבל כאן גנוזה הסכנה. כשאתה בונה את הקשר על יסוד של ידיעה ובדיקה, אתה מאמן את עצמך לחפש פגמים. כל פגישה נוספת — עוד נקודה שלא תואמת את ה"רשימה" שבראשך. עוד דבר קטן שמעורר ספק. עוד סיבה לדחות. אין זה חיפוש אחר אהבה — זו חזרה על אכזבה. כי ה"אהבה התלויה בדבר" — כפי שכותב אדמו"ר הזקן — כשאותו דבר בטל, האהבה בטלה. ובן אדם תמיד ימצא סיבה לאמר שאותו "דבר" כבר בטל.
תנועה שנייה: הפיתרון — ביטול, לא בדיקה נפתח בפסוק ידוע, בפרשה שכולה אמורה בסוד הזיווג: "ה' אלהי השמים הוא ישלח מלאכו לפניך". אברהם אבינו שלח את אליעזר, אבל לא שלחו לחקור. הוא שלחו לקבל — לקבל את מה שהקב"ה יזמן. לא: "לך ותבדוק את המשפחה, תמדוד את אופיה, תאסוף עדויות". אלא: "לך, והקב"ה ישלח מלאכו לפניך". זוהי נקודת המפנה. הזיווג אינו תרגיל שכלי — הוא מעשה של ביטול ואמונה. חז"ל כבר אמרו ש"קשה לזווגן כקריעת ים סוף" — ומה פשר ההשוואה? כשם שקריעת ים סוף לא נפעלה על ידי חישוב אלא על ידי הליכה אל תוך המים מתוך בטחון, כך הזיווג נפעל לא על ידי מחקר אלא על ידי כניעה לסדר אלוקי שלמעלה מן השכל. ובת קול יוצאת ומכרזת — לא "מידע" יוצא ומכריז, אלא קול אלוקי. ביטול, בלשון חסידות, אינו בורות. אינו רשלנות. ודאי שיש ללכת לראות, כדי שלא יהא אדם מקדש עד שיראנה — וזאת כדי שתהיה הסכמה של לב ולא דחייה. אבל הבנין — הבנין אינו נעשה ממה שגילית בפגישות. הבנין נעשה ממה שאתה מוכן לוותר עליו מן האגו שלך.
נקודה למעשה
אז כן — לך לפגישות. שאל שאלות. ערוך את הבירורים הנדרשים. אבל דע לגבולם. כי ברגע ההחלטה, אין שם חישוב מתמטי שיוציא לך תשובה. יש שם מעשה של קבלת עול. כשם שעמדנו במתן תורה ואמרנו "נעשה" — לפני "נשמע" — כך תחת החופה, הביטול קודם לידיעה. הבית היהודי לא נבנה על מה שמצאת בשלושים הפגישות. הוא נבנה על הביטול ההדדי שאתה ובת זוגך מביאים לתוכו — הנכונות לאמר: אני לא מבקש שלמות, אני מביא את עצמי. זה, ולא אחר, הוא בנין עדי עד.
נקודה למעשה לפני שאתה מחליט — שאל לא "מה למדתי עליה?", אלא "מה אני מוכן לוותר עליו למענה?". אם יש שם ביטול — יש שם בנין.
Questions and answers
Q: למה ככל שמרבים בפגישות ובבירורים גדל מספר הגירושין, לאור הפסוק "הוא ישלח מלאכו לפניך"?
הרב לנדאו משיב: הוא ישלח מלאכו לפניך וגו' (בראשית כ״ד, ז׳) פתיחה ישנה תופעה שקשה להסבירה בשכל: ככל שמרבים היום ב"פגישות", בבדיקות ובחקירות — כך גדל מספר הגירושין. הדורות שקדמונו פגשו פעם, פעמיים, ובנו בתים שעמדו שבעים שנה. אנחנו — בדורנו — נפגשים עשרים פעם, שלושים פעם, עורכים בירורים לכל אורך ורוחב, ועדיין הבנין אינו מחזיק. מה קרה? האם החכמה גדלה, אך האהבה קטנה? זוהי קושיא פשוטה, אבל היא נוגעת עד עצם. ותשובתה — אף היא פשוטה, אלא שהיא מנוגדת לכל אינסטינקט מודרני. תנועה ראשונה: טעות היסוד — אהבה כ"מידע" הטעות הגדולה היא ההנחה שנישואין הם עניין של דעת — כלומר, שככל שתדע יותר על בן זוגך, כך תאהב יותר ותחזיק יותר.
Q: איך הדורות הקודמים בנו בתים שעמדו שבעים שנה אחרי פגישה או שתיים?
הרב לנדאו משיב: הדורות שקדמונו פגשו פעם, פעמיים, ובנו בתים שעמדו שבעים שנה.
Q: למה בדורנו נפגשים עשרים או שלושים פעם ועדיין הבנין אינו מחזיק?
הרב לנדאו משיב: אנחנו — בדורנו — נפגשים עשרים פעם, שלושים פעם, עורכים בירורים לכל אורך ורוחב, ועדיין הבנין אינו מחזיק.
Q: האם התשובה לשאלת יציבות הנישואין מנוגדת לאינסטינקט המודרני?
הרב לנדאו משיב: ותשובתה — אף היא פשוטה, אלא שהיא מנוגדת לכל אינסטינקט מודרני.
Q: איך לשלב פגישות ובירורים עם קבלת עול ברגע ההחלטה על שידוך?
הרב לנדאו משיב: אז כן — לך לפגישות. שאל שאלות. ערוך את הבירורים הנדרשים. אבל דע לגבולם. כי ברגע ההחלטה, אין שם חישוב מתמטי שיוציא לך תשובה. יש שם מעשה של קבלת עול. כשם שעמדנו במתן תורה ואמרנו "נעשה" — לפני "נשמע" — כך תחת החופה, הביטול קודם לידיעה. הבית היהודי לא נבנה על מה שמצאת בשלושים הפגישות. הוא נבנה על הביטול ההדדי שאתה ובת זוגך מביאים לתוכו — הנכונות לאמר: אני לא מבקש שלמות, אני מביא את עצמי. זה, ולא אחר, הוא בנין עדי עד. נקודה למעשה לפני שאתה מחליט — שאל לא "מה למדתי עליה?", אלא "מה אני מוכן לוותר עליו למענה?". אם יש שם ביטול — יש שם בנין.