בענין זוזא מיד ליד
יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה׳, י״ב)
פתיחה "עשר שמור לבעליו לרעתו." עמוד על הפסוק הזה ותתמה: וכי יש כאן היגיון? הרי כל עוסקיו בעולם יאמרו לך שמטרת העשירות היא לשמור על הממון, לשמר אותו, לאגור אותו לעת צרה. ואם כן, מדוע דוקא "שמור" – שהיא מעלה, שהיא הצלחה, שהיא שכל ישר – הופכת את העושר ל"רעה"? היכן הרעה כאן?
המשל: מים חיים ומים מכונסים בוא ונראה את הדבר בדוגמא פשוטה שכל אחד מכיר. מים זורמים – נהר, מעיין, פלג מים – הם "מים חיים." הם טהורים, הם מרווים, הם מחיים את כל אשר סביבם. אבל קח את אותם מים בדיוק ועצור את זרימתם. חסום את הנהר, הכנס את המים לתוך בור, שמרם במקום אחד – ומה יקרה? לא תצטרך לחכות הרבה. בתוך זמן קצר יהפכו המים לביצה. ירקבו, יסריחו, ויהפכו ממקור לחיים למקור למחלות. לא המים השתנו. לא הכמות השתנתה. רק הזרימה פסקה.
הנמשל: מהות הזוז היא לזוז וכך ממש הוא טבעו של הממון. יש רמז נאה בשם המטבע הקדום: "זוז." שמו מגלה את מהותו – מלשון לזוז, לנוע, לעבור ממקום למקום. הממון אינו נועד לשבת. הוא נועד לזוז – מיד ליד, מאדם לאדם, מצורך לצורך. כשהזוז זז – הוא מחיה, מסייע, מבנה, מחבר. כשהוא נעצר ו"נשמר" – הוא הופך לביצה. ומכאן הרגיש בלבו אדם שאגר ממון: הכי הזוזים "שלו"? לא ולא. הוא גזבר בלבד. השפע יורד מלמעלה ועובר דרכו אל העולם, והוא אינו אלא צינור. תפקיד הצינור אינו להחזיק את המים בתוכו – אלא להעבירם הלאה. צינור שחוסם את עצמו אינו עוד צינור, אלא בור.
הערה: הרעה שב"שמור" עתה מובן הפסוק על בוריו. "עושר שמור לבעליו" – שמור, כלוא, חסום – "לרעתו." לא לרעת הזולת, לא לרעת העולם. לרעתו ממש, של הבעלים עצמו. כיצד? כי הממון שאינו זז הופך ממקור שמחה למקור דאגה. הוא מתחיל לשמור על הממון, ובסוף הממון מתחיל לשמור עליו – לכלוא אותו בחרדות, בצרות עין, בחישובים בלי סוף. הצינור נסתם, וכשצינור נסתם – הלחץ עולה מבפנים. הגמרא במסכת בבא מציעא מדברת על "זוזי" – ובחכמת שמותיה מגלה לנו שהפסוק "עושר שמור" הוא דוקא אזהרה לאותם שחושבים ש"לשמור" פירושו לשמר. לא. לשמור ממון – פירושו להזיזו. לתת לו לזרום. לתת ממנו לצדקה, לעזור לזולת, להשקיע בדברים שבקדושה. דוקא אז הוא נשמר. "יש מפזר ונוסף עוד." זהו היגיון שכנגד היגיון. אבל זהו היגיון האמת.
נקודה למעשה
יונגערמאן, בא'ל-בית, שמע: הפחד מחסרון כיס הוא פחד אנושי עמוק ואמיתי, ואין מה להתבייש בו. אבל יש להבחין: האם אתה מחזיק את הממון, או שהממון מחזיק אותך? הנקודה למעשה היא פשוטה: קח חלק מן השפע שעובר דרך ידיך – ותן אותו הלאה. לצדקה, לאנשים שזקוקים, לדבר שנפשך נוטה אליו בקדושה. לא מתוך גבורה, לא מתוך הגיון – אלא מתוך אמונה שהקב"ה הוא המקור, ושהצינור הפתוח ממשיך לקבל. כשהמים זורמים – הם נשארים מים חיים. כשהזוז זז – הוא נשאר זוז.
Questions and answers
Q: מה פירוש הפסוק "עשר שמור לבעליו לרעתו"?
הרב לנדאו משיב: יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה׳, י״ב) פתיחה "עשר שמור לבעליו לרעתו." עמוד על הפסוק הזה ותתמה: וכי יש כאן היגיון? הרי כל עוסקיו בעולם יאמרו לך שמטרת העשירות היא לשמור על הממון, לשמר אותו, לאגור אותו לעת צרה. ואם כן, מדוע דוקא "שמור" – שהיא מעלה, שהיא הצלחה, שהיא שכל ישר – הופכת את העושר ל"רעה"? היכן הרעה כאן? המשל: מים חיים ומים מכונסים בוא ונראה את הדבר בדוגמא פשוטה שכל אחד מכיר. מים זורמים – נהר, מעיין, פלג מים – הם "מים חיים." הם טהורים, הם מרווים, הם מחיים את כל אשר סביבם. אבל קח את אותם מים בדיוק ועצור את זרימתם. חסום את הנהר, הכנס את המים לתוך בור, שמרם במקום אחד – ומה יקרה? לא תצטרך לחכות הרבה. בתוך זמן קצר יהפכו המים לביצה.
Q: הרי מטרת העשירות היא לשמור על הממון, אז מה רע בכך?
הרב לנדאו משיב: הרי כל עוסקיו בעולם יאמרו לך שמטרת העשירות היא לשמור על הממון, לשמר אותו, לאגור אותו לעת צרה.
Q: מדוע דווקא שמירת העושר, שהיא שכל ישר, הופכת אותו ל"רעה"?
הרב לנדאו משיב: ואם כן, מדוע דוקא "שמור" – שהיא מעלה, שהיא הצלחה, שהיא שכל ישר – הופכת את העושר ל"רעה"?
Q: מה מלמד המשל של מים חיים ומים מכונסים על הממון?
הרב לנדאו משיב: המשל: מים חיים ומים מכונסים בוא ונראה את הדבר בדוגמא פשוטה שכל אחד מכיר.
Q: מה הנקודה למעשה למי שחושש מחסרון כיס?
הרב לנדאו משיב: יונגערמאן, בא'ל-בית, שמע: הפחד מחסרון כיס הוא פחד אנושי עמוק ואמיתי, ואין מה להתבייש בו. אבל יש להבחין: האם אתה מחזיק את הממון, או שהממון מחזיק אותך? הנקודה למעשה היא פשוטה: קח חלק מן השפע שעובר דרך ידיך – ותן אותו הלאה. לצדקה, לאנשים שזקוקים, לדבר שנפשך נוטה אליו בקדושה. לא מתוך גבורה, לא מתוך הגיון – אלא מתוך אמונה שהקב"ה הוא המקור, ושהצינור הפתוח ממשיך לקבל. כשהמים זורמים – הם נשארים מים חיים. כשהזוז זז – הוא נשאר זוז.