לא שותף, אלא השלמה

נקודה למעשה

אז מה עושים ברגע אמת — כשהמטבח לא נוקה, כשהילדים עייפים ואתה עייף יותר, וקול פנימי מתחיל לספור? זהה את הקול. זה לא קול הצדק — זה קול הישות. זה הקול שמשכנע אותך שאתה 'שותף' שמגיע לו תמורה על השקעתו. ואז — החלף את השאלה. במקום "מה מגיע לי?" שאל: "מה אני חסר בו עכשיו כדי להיות שלם?" כי בן זוגתך אינה מנכ"לית שותפה במיזם. היא ההשלמה הנשמתית שלך. מה שאתה נותן לה — אתה נותן לעצמך. מה שאתה מונע ממנה — אתה מונע מעצמך. זו אינה פואטיקה. זו מטפיזיקה. "ועל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד." לא 'כמו בשר אחד'. לבשר אחד. בנין עדי עד — הוא לא מיזם שמנוהל היטב. הוא גילוי של אחדות שכבר קיימת בשורש הנשמות, ושמחכה שתתנו לה מקום להתגלות.

Questions and answers

Q: מדוע המילה "שותף" מחדירה רעל לנישואין, לאור הפסוק "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו"?

הרב לנדאו משיב: ויאמר ה׳ אלקים לאטוב היות האדם לבדו אעשהלו עזר כנגדו (בראשית ב׳, י״ח) פתיחה יש מילה אחת שהשתרשה בפינו, שנשמעת כה חיובית, כה מכבדת, כה מודרנית — ובכל זאת היא מחדירה רעל דק ועמוק אל תוך קדש הקדשים של החיים. המילה הזאת היא: שותף. "הוא השותף שלי לחיים." "היא הפרטנר שלי." אנחנו אומרים את זה בגאווה, כאילו הגדרנו משהו יפה. אבל בוא נשאל בצורה ישרה: מה פירוש 'שותפות'? שני צדדים, שני 'ישים' נפרדים, הסכם ביניהם, חלוקה שווה, חשבון פתוח. חמישים-חמישים. כל צד מביא את חלקו, מקבל את חלקו, שומר על הגבולות. זהו עולם של מדידה והגבלה. וכאן הקושיא: אם כן, מדוע ה'שותפות' הזו — שנשמעת כה הגונה — היא שורש החיכוכים, לא הפתרון שלהם? ביאור הגמרא ביבמות אומרת שאשתו של אדם היא כגופו ממש.

Q: מה אנחנו אומרים כשאנחנו קוראים לבן הזוג "שותף לחיים"?

הרב לנדאו משיב: "הוא השותף שלי לחיים." "היא הפרטנר שלי." אנחנו אומרים את זה בגאווה, כאילו הגדרנו משהו יפה.

Q: מה כוללת המשמעות של שותפות?

הרב לנדאו משיב: שני צדדים, שני 'ישים' נפרדים, הסכם ביניהם, חלוקה שווה, חשבון פתוח.

Q: מדוע השותפות בנישואין היא שורש החיכוכים ולא הפתרון שלהם?

הרב לנדאו משיב: וכאן הקושיא: אם כן, מדוע ה'שותפות' הזו — שנשמעת כה הגונה — היא שורש החיכוכים, לא הפתרון שלהם?

Q: מה לעשות כשקול פנימי מתחיל לספור מה מגיע לי בבית?

הרב לנדאו משיב: אז מה עושים ברגע אמת — כשהמטבח לא נוקה, כשהילדים עייפים ואתה עייף יותר, וקול פנימי מתחיל לספור? זהה את הקול. זה לא קול הצדק — זה קול הישות. זה הקול שמשכנע אותך שאתה 'שותף' שמגיע לו תמורה על השקעתו. ואז — החלף את השאלה. במקום "מה מגיע לי?" שאל: "מה אני חסר בו עכשיו כדי להיות שלם?" כי בן זוגתך אינה מנכ"לית שותפה במיזם. היא ההשלמה הנשמתית שלך. מה שאתה נותן לה — אתה נותן לעצמך. מה שאתה מונע ממנה — אתה מונע מעצמך. זו אינה פואטיקה. זו מטפיזיקה. "ועל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד." לא 'כמו בשר אחד'. לבשר אחד. בנין עדי עד — הוא לא מיזם שמנוהל היטב. הוא גילוי של אחדות שכבר קיימת בשורש הנשמות, ושמחכה שתתנו לה מקום להתגלות.