בענין פתחו לי שערי צדק

נקודה למעשה

אז מה עושים? מפסיקים להאשים את עצמך בחולשה כאשר הבעיה היא הכיוון. ומתחילים לשאול שאלה אחרת — לא "מדוע אני נכשל?" אלא "היכן נמצאת הדלת הנכונה בשבילי?" זוהי תפילה. זוהי עבודה. פתחו לי שערי צדק — בקש מהקב"ה שיראה לך את השער המיועד לנשמתך. ואז — לא תצטרך לדחוף. תיכנס.

Questions and answers

Q: מה עושה אברך שנלחם ביצר כל בוקר מחדש ואינו מנצח?

הרב לנדאו משיב: פתחולי שעריצדק אבאבם אודה יה (תהלים קי״ח, י״ט) פתיחה יש אברך — אתה מכיר אותו, אולי אתה הוא — שקם בכל בוקר עם החלטה חדשה. הפעם זה יהיה אחרת. הפעם הוא ילחם ביצר. הפעם הוא יחזיק מעמד. והוא אכן נלחם. בתניא פרק כ"ז מתואר הבינוני בלשון חד-משמעית: מלחמה תמידית, בלי הפסק, בלי ניצחון סופי. ולאחר שנים של מלחמה כזו, הוא מתחיל לתהות: האם אני פשוט חלש? האם אין בי כלום? אל תמהר לענות.

Q: מה ביקש דוד המלך בפסוק "פתחו לי שערי צדק", ומדוע לא ביקש כוח לפרוץ את השער?

הרב לנדאו משיב: דוד המלך פותח בפסוק שהוא גם תפילה וגם חידה: פתחו לי שערי צדק, אבא בם אודה יה (תהלים קי"ח, י"ט). שים לב לדיוק: הוא אינו אומר "תנו לי כוח לפרוץ את השער". הוא אינו מבקש עוד עצמה, עוד אומץ, עוד כישרון מאבק. הוא מבקש שיפתחו לו את השער הנכון. שערי צדק — לא סתם שערים, אלא השערים הראויים לו, המתאימים לנשמתו. כלומר: לפעמים הבעיה אינה בך. לפעמים אתה פשוט עומד מחוץ לדלת הלא נכונה.

Q: מה מלמד משל האדם הדוחף דלת נעולה בכל כוחו?

הרב לנדאו משיב: תאר לעצמך אדם הדוחף בכל כוחו דלת עץ כבדה. הוא מזיע, הוא עמל, הוא מנסה שוב ושוב. אבל הדלת לא נפתחת — לא מפני שהוא חלש, אלא מפני שהיא נעולה, ואולי אף ממוסמרת. לצדה, במרחק של מספר צעדים, עומדת דלת אחרת — פתוחה לרווחה. כל המאמץ, כל הזיעה, כל הייאוש — הם לא עדות לחולשה. הם עדות לכיוון שגוי. מסכת אבות (פרק א', משנה ז') אומרת: הרחק משכן רע. לא "לחם בשכן הרע", לא "תתגבר על השפעתו". הרחק. שנה את המיקום. הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ו') מרחיב ומבאר שהדרך לתיקון המידות עוברת דרך בחירת הסביבה — "מפני שדעות בני אדם קרובות לדעות שכניהם" — ולכן הציווי אינו לגבור פנימית אלא לבחור מחוץ לעצמך: מקום, חברה, אמת.

Q: מהם שערי צדק בעבודת ה' כסביבה הנכונה?

הרב לנדאו משיב: מהם אפוא שערי צדק בעבודת ה'? הם הסביבה הנכונה. חברותא שמאירה לך. משפיע שמדבר אל נשמתך. בית כנסת שיש בו חיות. ספר שפותח אצלך מקום. כאשר אדם נכנס לסביבה כזו — השינויים שרדף אחריהם בכוח הזרוע מתחילים להתרחש מאליהם, ממילא. לא שהמלחמה נעלמת לגמרי — אבל היא מתנהלת מתוך מסגרת שבה יש לה סיכוי. וזהו הפרש גדול. האדמו"ר הזקן, באגרת הקודש (סימן י"א), נוגע בדיוק בנקודה זו: כאשר עבודת הנפש קשה מנשוא ואין פריצת דרך, ייתכן שהסיבה היא אווירא דמתא — האוויר של המקום. ויש לחפש מקום אחר, סביבה אחרת. זו אינה בריחה מהעבודה. זו היא העבודה בשלב הזה. הסיפור כבר נכתב בתחילת התורה. הקב"ה פונה לאברהם ואומר: לך לך מארצך וממולדתך (בראשית י"ב, א').

Q: איזו שאלה כדאי לשאול במקום "מדוע אני נכשל"?

הרב לנדאו משיב: אז מה עושים? מפסיקים להאשים את עצמך בחולשה כאשר הבעיה היא הכיוון. ומתחילים לשאול שאלה אחרת — לא "מדוע אני נכשל?" אלא "היכן נמצאת הדלת הנכונה בשבילי?" זוהי תפילה. זוהי עבודה. פתחו לי שערי צדק — בקש מהקב"ה שיראה לך את השער המיועד לנשמתך. ואז — לא תצטרך לדחוף. תיכנס.