בענין שבע יפול צדיק וקם
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה (משלי כ״ד, ט״ז)
פתיחה שאל אותי פעם יונגערמאן אחד, לאחר תקופה קשה בפרנסה: "האם כבר נכשלתי?" לא שאל מה יהיה הלאה. שאל האם הסיפור כבר נגמר. השאלה הזו — האם אני כישלון — היא שאלה שכל אדם שואל בשקט לבו כשהוא מוצא את עצמו למטה. וצריך לידע: הפסוק במשלי כבר ענה על זה לפני שלשת אלפים שנה.
הקושיא כתוב במשלי: "כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה." — והפסוק הזה, ראשית כל, מקשה על עצמו קושיא גדולה. שבע פעמים נופל הצדיק? הרי הנפילה עצמה היא כינוי לחולשה, למעידה, לאיזשהו פגם. כיצד אפשר לקרוא לאדם "צדיק" אם הוא נופל שבע פעמים? ועוד — הפסוק אינו אומר "צדיק נפל וחזר בתשובה"; הוא אומר שבע יפול — כאילו הנפילה היא ציפייה, חלק מן ההגדרה עצמה!
הביאור — ההבחנה המהותית אלא כך: הפסוק אינו מתאר שני מצבים נפרדים — מצב של נפילה ומצב של קימה. הוא מביא הגדרה אחת שלמה של מי הוא הצדיק. צדיק אינו מי שלא נופל. צדיק הוא מי שתמיד קם. הנפילה — היא אירוע. פרק בסיפור. אבל הקימה — היא זהות. ומכאן נובע חידוש מכריע: הכישלון האמיתי אינו הנפילה, אלא היאוש — ההחלטה הפנימית להישאר למטה. בדיוק זה מלמד אדמו"ר הזקן בתניא — שעיקר תחבולת היצר הרע אינה הנפילה עצמה, אלא מה שבא אחריה: העצבות, תחושת ה"אין לי תקנה", ה"כבר נפלתי ומה אועיל". הנפילה היא האמצעי; האמצעי שבאמצעים הוא היאוש. ולכן כותב שם האדמו"ר הזקן במפורש: יש להתאבל על עצמו שעה קלה ולא יותר, ואחר כך — "ולא ישים אל לבו כלל."
משל הספר כך הוא הדבר: החיים הם ספר. פרק קשה — שנה קשה בפרנסה, נפילה בעבודת ה', מעידה ברוחניות — אינו הופך את הספר לכישלון. ספר אינו נכשל מפני שיש בו פרק קשה. ספר נכשל רק כאשר הסופר מפסיק לכתוב. כל עוד האדם עדיין בסיפור, עדיין מניח יד על הדף ואומר "הפרק הבא עוד יבוא" — הוא אינו כישלון. הוא עדיין צדיק, כלשון הפסוק, אפילו אם נפל שש פעמים ועוד לא קם מהשביעית. ויש להוסיף: לעיתים הפרק הקשה ביותר הוא זה שמכין את הקרקע לפרק היפה ביותר. כי הנפילה מעצמה יוצרת פוטנציאל עמוק יותר של קימה — ירידה צורך עליה, כפי שביאר אדמו"ר הזקן בענין יוסף הצדיק.
נקודה למעשה
אחי, יונגערמאן: אם נפלת — בלימוד, בתפילה, בפרנסה, בין האדם לחברו — זכור: הנפילה עצמה אינה השאלה. השאלה היחידה היא: האם אתה קם? עדיין לא ויתרת? — לא נכשלת. עדיין מנסה? — הנך בסיפור. עדיין מניח יד על הדף ומחפש את הפרק הבא? — הנך צדיק, כלשון שלמה המלך. הסגור את הספר — זהו הכישלון היחיד. כל עוד הוא פתוח, הסיפור ממשיך, וה' ממתין לוקם שלך.
Questions and answers
Q: מה עונה הפסוק "כי שבע יפול צדיק וקם" ליונגערמאן ששואל אחרי תקופה קשה אם כבר נכשל?
הרב לנדאו משיב: כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה (משלי כ״ד, ט״ז) פתיחה שאל אותי פעם יונגערמאן אחד, לאחר תקופה קשה בפרנסה: "האם כבר נכשלתי?" לא שאל מה יהיה הלאה. שאל האם הסיפור כבר נגמר. השאלה הזו — האם אני כישלון — היא שאלה שכל אדם שואל בשקט לבו כשהוא מוצא את עצמו למטה. וצריך לידע: הפסוק במשלי כבר ענה על זה לפני שלשת אלפים שנה. הקושיא כתוב במשלי: "כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה." — והפסוק הזה, ראשית כל, מקשה על עצמו קושיא גדולה. שבע פעמים נופל הצדיק? הרי הנפילה עצמה היא כינוי לחולשה, למעידה, לאיזשהו פגם. כיצד אפשר לקרוא לאדם "צדיק" אם הוא נופל שבע פעמים? ועוד — הפסוק אינו אומר "צדיק נפל וחזר בתשובה"; הוא אומר שבע יפול — כאילו הנפילה היא ציפייה, חלק מן ההגדרה עצמה!
Q: מתי אדם שואל את עצמו בשקט לבו אם הוא כישלון?
הרב לנדאו משיב: השאלה הזו — האם אני כישלון — היא שאלה שכל אדם שואל בשקט לבו כשהוא מוצא את עצמו למטה.
Q: איך ענה הפסוק במשלי לפני שלושת אלפים שנה על השאלה אם אני כישלון?
הרב לנדאו משיב: וצריך לידע: הפסוק במשלי כבר ענה על זה לפני שלשת אלפים שנה.
Q: איזו קושיא מקשה הפסוק "כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה" על עצמו?
הרב לנדאו משיב: הקושיא כתוב במשלי: "כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה." — והפסוק הזה, ראשית כל, מקשה על עצמו קושיא גדולה.
Q: מה צריך לזכור אחרי נפילה בלימוד, בתפילה או בפרנסה?
הרב לנדאו משיב: אחי, יונגערמאן: אם נפלת — בלימוד, בתפילה, בפרנסה, בין האדם לחברו — זכור: הנפילה עצמה אינה השאלה. השאלה היחידה היא: האם אתה קם? עדיין לא ויתרת? — לא נכשלת. עדיין מנסה? — הנך בסיפור. עדיין מניח יד על הדף ומחפש את הפרק הבא? — הנך צדיק, כלשון שלמה המלך. הסגור את הספר — זהו הכישלון היחיד. כל עוד הוא פתוח, הסיפור ממשיך, וה' ממתין לוקם שלך.