בענין עזר כנגדו וחיכוך המועיל
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פנירעהו (משלי כ״ז, י״ז)
פתיחה יש שאלה שכל אחד מאיתנו נושא איתו בשקט: מדוע החיים מלאים בחיכוך? בבית, בעבודה, בחברותא — תמיד יש מישהו שמתנגד, שמשחיז, שדוחק. הלב מבקש שלום ונועם, ומבקש להקיף את עצמו בבני אדם שחושבים כמוהו, שמאשרים אותו, שאומרים "כן, צדקת". אין זה רק חולשה — זוהי נטייה עמוקה מאד בטבע האדם. אך כאן טמונה אחת הטעויות היסודיות שאדם עושה לעצמו.
תנועה ראשונה — המשל והקושיא תסתכל על מכונית. הכביש מתנגד לגלגל — הוא חוכך בו, דוחק כנגדו. ואם תחסל את החיכוך הזה, תחת גלגל על קרח — המכונית לא תתקדם. ההתנגדות אינה המכשול; היא המנגנון. בלי החיכוך בין הצמיג לאדמה, אין תנועה כלל. כך בדיוק בחיים. אדם שמקיף את עצמו רק באנשים שחושבים כמוהו — אנשי "כן" שמאשרים כל צעד ופסיעה — אולי חש בנוח, אולי חש בטוח. אבל הוא עומד במקום. הוא מפסיק לצמוח. לא בגלל חוסר כישרון, אלא בגלל חוסר חיכוך.
תנועה שניה — עזר כנגדו הדבר הזה, כביכול, אינו חידוש של ימינו. הוא כתוב בפסוק מפורש. הקדוש ברוך הוא אמר: "אעשה לו עזר כנגדו". ובמדרש נאמר: זכה — עזר, לא זכה — כנגדו,. אבל יש דרך אחרת לקרוא את הפסוק, ועמוקה יותר: ה"עזר" בא דווקא מתוך ה"כנגדו". לא "עזר" או "כנגדו" — אלא "עזר" כי "כנגדו". ההתנגדות עצמה היא העזרה. על זה אמר שלמה המלך: "ברזל בברזל יחד, ואיש יחד פני רעהו". ברזל משחיז את הברזל — לא ידידות, לא חיבוק, לא הסכמה. חיכוך. דווקא מהחיכוך יוצאים שניהם חדים יותר. כך איש ורעהו: הכנגד הוא שמשחיז.
הערה עמוקה — כח בלא גבול כאן יש נקודה עדינה שחשוב לא לדלג עליה. כוח טוב — כשהוא עומד לבדו, ללא בירור וללא איזון — עלול להפוך לחולשה. חסד ללא גבורה אינו חסד, אלא פיזור. גבורה ללא חסד אינה עוצמה, אלא קשיחות. זהו היסוד הידוע של הקו הימין והקו השמאל בסדר ההשתלשלות: לא קו אחד, אלא שני קווים שמאזנים זה את זה, ומתוכם קו האמצע. כך אצל האדם עצמו: הכישרון החזק ביותר שלו, אם לא יהיה לו מישהו שיאזן ויבחן אותו — הוא זה שיפיל אותו. עוצמתך הגדולה ביותר, כשאין לה "כנגדו" — הופכת למגרעת הגדולה ביותר.
מסקנה — אין אדם רואה נגעי עצמו ועל זה אמרה המשנה בנגעים, ומפורסמת היא: "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". האדם אינו רואה את הצל שלו. הוא אינו רואה את נקודות העיוורון שלו. לא כי הוא רע, ולא כי הוא עצל — אלא כי הוא לא יכול. הוא עומד בתוך עצמו. ולכן הוא זקוק למישהו שעומד מולו — לא כדי להכשיל, אלא כדי לראות מה הוא אינו יכול לראות. זהו ה"עזר כנגדו": אדם שאינו חושב כמוך, שאינו מאשר אותך בעיניים עצומות, שמשחיז אותך בחיכוך אמיתי. גם ה"כנגדו" שבחייך — הממונה עליך שמאתגר, החברותא שמקשה, בן הזוג שאינו נמס לכל דבריך — אינו מקרה. בהשגחה פרטית, שלח לך הקדוש ברוך הוא בדיוק מה שאתה צריך לצמוח, ולא מה שנוח לך לשמוע.
נקודה למעשה
אל תשאל: "איך אפחית את החיכוך?" שאל: "האם החיכוך שלי הוא חיכוך טוב?" בחר לך חברותא, חבר, מנטור — שלא יגיד לך "כן" בקלות. ולפעמים, לפני שאתה מרחיק אדם מחייך כי הוא "קשה" — עצור ושאל: אולי זה בדיוק הסיבה שהוא צריך להיות שם.
Questions and answers
Q: מה מלמד הפסוק "ברזל בברזל יחד" על השאלה מדוע החיים מלאים בחיכוך?
הרב לנדאו משיב: ברזל בברזל יחד ואיש יחד פנירעהו (משלי כ״ז, י״ז) פתיחה יש שאלה שכל אחד מאיתנו נושא איתו בשקט: מדוע החיים מלאים בחיכוך? בבית, בעבודה, בחברותא — תמיד יש מישהו שמתנגד, שמשחיז, שדוחק. הלב מבקש שלום ונועם, ומבקש להקיף את עצמו בבני אדם שחושבים כמוהו, שמאשרים אותו, שאומרים "כן, צדקת". אין זה רק חולשה — זוהי נטייה עמוקה מאד בטבע האדם. אך כאן טמונה אחת הטעויות היסודיות שאדם עושה לעצמו. תנועה ראשונה — המשל והקושיא תסתכל על מכונית. הכביש מתנגד לגלגל — הוא חוכך בו, דוחק כנגדו. ואם תחסל את החיכוך הזה, תחת גלגל על קרח — המכונית לא תתקדם. ההתנגדות אינה המכשול; היא המנגנון. בלי החיכוך בין הצמיג לאדמה, אין תנועה כלל. כך בדיוק בחיים.
Q: מדוע תמיד יש מישהו שמתנגד ומשחיז, בבית, בעבודה ובחברותא?
הרב לנדאו משיב: בבית, בעבודה, בחברותא — תמיד יש מישהו שמתנגד, שמשחיז, שדוחק.
Q: מדוע הלב מבקש להקיף את עצמו באנשים שחושבים כמוהו ומאשרים אותו?
הרב לנדאו משיב: הלב מבקש שלום ונועם, ומבקש להקיף את עצמו בבני אדם שחושבים כמוהו, שמאשרים אותו, שאומרים "כן, צדקת".
Q: מה מלמד משל הגלגל על הקרח על הצורך בחיכוך?
הרב לנדאו משיב: ואם תחסל את החיכוך הזה, תחת גלגל על קרח — המכונית לא תתקדם.
Q: איך לבדוק אם החיכוך בחייך הוא חיכוך טוב?
הרב לנדאו משיב: אל תשאל: "איך אפחית את החיכוך?" שאל: "האם החיכוך שלי הוא חיכוך טוב?" בחר לך חברותא, חבר, מנטור — שלא יגיד לך "כן" בקלות. ולפעמים, לפני שאתה מרחיק אדם מחייך כי הוא "קשה" — עצור ושאל: אולי זה בדיוק הסיבה שהוא צריך להיות שם.