בענין כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו
פתיחה הנח לרגע את הספר. תחשוב על אתמול. מה הטריד אותך? פקק בדרך לעבודה. מילה שלא הייתה צריכה להיאמר. אי-נוחות קטנה שהפכה לאבן בנעל — ושאבה ממך שעה שלמה של מחשבה ועצבים. ועכשיו שאל את עצמך: האם זו הייתה המלחמה שלך? כי אם כן — יש כאן שאלה שצריך לשאול אותה באמת.
ביאור היסוד גמרא מפורשת היא במסכת סוכה: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". הפסוק הזה נאמר בפשטות, בלי סנטימנטים. ואולם, אם נעמוד עליו — הוא הופך את כל אחד מאתנו, כל ה"חשבונות" שאנחנו עושים עם חיינו. מה אומר המאמר הזה? לא שגדולים סובלים יותר. הוא אומר: גודל הנסיונות שלך הוא המדד לגדולתך. זהו מנגנון, לא עונש. ההשגחה העליונה — שכל נסיון שלה מכוון בדקדוק — מזמנת לכל אדם בדיוק את "היריב" שמתאים לדרגתו. לא פחות, לא יותר. ומהצד השני: חיים המלאים בטרדות קטנות, בבעיות שחוזרות על עצמן ולא מניחות מנוח — אולי הן עצמן הן הסימן. לא הסימן שהחיים קשים. הסימן שאנחנו שוהים במקום שקטן מדי בשבילנו. זוהי "קטנות המוחין" שהחסידות מדברת עליה — לא מצב של סתם חולשה רגעית, אלא מצב שבו כל ה"עולם" של האדם מצטמצם לתוך בעיות שאינן ראויות לו.
הערה א' — לכתחילה אריבער מסופר על אדמו"ר מהר"ש שהיה אומר: לעולם יש ללכת "לכתחילה אריבער" — מלמעלה, ולא לאחר שנפלת להיכנס מתחת. זה לא סתם ביטוי. זוהי פרדיגמה שלמה של עבודה. לא לחכות שהנסיון יבוא אליך ואז לנסות לשרוד אותו. אלא לצאת אל המלחמה הגדולה לפני שהיא תופסת אותך קטן. כי כל עוד אתה עסוק ב"כיבוי שריפות" קטנות — אתה לא פנוי למלחמה האמיתית. ואתה לא פנוי לה לא מפני שאין לך זמן. אתה לא פנוי לה מפני שהמלחמות הקטנות הן, לעיתים, הדרך שבה אנחנו בורחים מהמלחמה הגדולה. האברך שמוציא שעה ביום על עלבון שקיבל — לא חסר לו זמן. חסר לו תעסוקה ראויה לו. עבודה שתדרוש ממנו את כל מה שיש בו.
הערה ב' — אתכפיא שמובילה לעליה בתניא, פרק כ"ז, מבאר אדמו"ר הזקן שעצם האתכפיא — הכפיית היצר — היא לא רק "שמירה" ממפלה. היא עליה ממשית. כל ניצחון על יצר גדול יוצר תנועה כלפי מעלה שאי-אפשר להגיע אליה בדרך אחרת. כלומר: הבעיה הגדולה שאתה בורח ממנה — היא בדיוק המפתח לעלייה שאתה מחפש. וזה "תקרת" חייך הרוחניים. לא כישרונך, לא לוח-הזמנים שלך. התקרה נקבעת על-ידי גודל המלחמות שאתה מוכן לצאת אליהן. הפחד מהנסיון הגדול הוא-הוא המחסום.
נקודה למעשה
בפעם הבאה שאתה מוצא את עצמך סחוף בעצבנות על משהו קטן — עצור. לא כדי לנשום עמוק ו"להירגע". עצור כדי לשאול: מהי המלחמה האמיתית שאני מתחמק ממנה כרגע? אולי היא בתפילה — שמחכה לך כבר שבועות בלי נוכחות אמיתית. אולי היא מידה שאתה יודע שצריך לעבוד עליה ותמיד יש "עוד לא עכשיו". אולי היא שעת לימוד שאתה דוחה כי "המצב לא מתאים". צא לקראת המלחמה הגדולה. כשתתחיל להילחם אותה — הבעיות הקטנות לא ייעלמו. הן פשוט יפסיקו לעניין אותך. המטרה אינה חיים ללא בעיות. המטרה היא חיים עם בעיות ראויות לך.
Questions and answers
Q: מה מבקש הרב לנדאו לחשוב על הדברים שהטרידו אותנו אתמול?
הרב לנדאו משיב: פתיחה הנח לרגע את הספר. תחשוב על אתמול. מה הטריד אותך? פקק בדרך לעבודה. מילה שלא הייתה צריכה להיאמר. אי-נוחות קטנה שהפכה לאבן בנעל — ושאבה ממך שעה שלמה של מחשבה ועצבים. ועכשיו שאל את עצמך: האם זו הייתה המלחמה שלך? כי אם כן — יש כאן שאלה שצריך לשאול אותה באמת. ביאור היסוד גמרא מפורשת היא במסכת סוכה: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו". הפסוק הזה נאמר בפשטות, בלי סנטימנטים. ואולם, אם נעמוד עליו — הוא הופך את כל אחד מאתנו, כל ה"חשבונות" שאנחנו עושים עם חיינו. מה אומר המאמר הזה? לא שגדולים סובלים יותר. הוא אומר: גודל הנסיונות שלך הוא המדד לגדולתך. זהו מנגנון, לא עונש. ההשגחה העליונה — שכל נסיון שלה מכוון בדקדוק — מזמנת לכל אדם בדיוק את "היריב" שמתאים לדרגתו. לא פחות, לא יותר.
Q: איך אי-נוחות קטנה יכולה לשאוב שעה שלמה של מחשבה ועצבים?
הרב לנדאו משיב: אי-נוחות קטנה שהפכה לאבן בנעל — ושאבה ממך שעה שלמה של מחשבה ועצבים.
Q: היכן בגמרא נאמר "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו"?
הרב לנדאו משיב: ביאור היסוד גמרא מפורשת היא במסכת סוכה: "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו".
Q: מה עושה המאמר "כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" לחשבונות שאנו עושים עם חיינו?
הרב לנדאו משיב: ואולם, אם נעמוד עליו — הוא הופך את כל אחד מאתנו, כל ה"חשבונות" שאנחנו עושים עם חיינו.
Q: מה לשאול את עצמך כשאתה סחוף בעצבנות על דבר קטן?
הרב לנדאו משיב: בפעם הבאה שאתה מוצא את עצמך סחוף בעצבנות על משהו קטן — עצור. לא כדי לנשום עמוק ו"להירגע". עצור כדי לשאול: מהי המלחמה האמיתית שאני מתחמק ממנה כרגע? אולי היא בתפילה — שמחכה לך כבר שבועות בלי נוכחות אמיתית. אולי היא מידה שאתה יודע שצריך לעבוד עליה ותמיד יש "עוד לא עכשיו". אולי היא שעת לימוד שאתה דוחה כי "המצב לא מתאים". צא לקראת המלחמה הגדולה. כשתתחיל להילחם אותה — הבעיות הקטנות לא ייעלמו. הן פשוט יפסיקו לעניין אותך. המטרה אינה חיים ללא בעיות. המטרה היא חיים עם בעיות ראויות לך.