בענין גסות הרוח שבתשובה

נקודה למעשה

הבעל שם טוב לימד שגם עצבות שנראית קדושה — יכולה להיות תחבולת היצר. וכל שכן כאן, שהעצבות אינה אלא ה"אני" שלא מוכן לוותר על עצמו. העבודה היא פשוטה ועמוקה גם יחד: לקבל את המחילה. לא רק לדעת אינטלקטואלית שה' מחל — אלא להאמין בזה, לחיות בזה. "לב טהור ברא לי אלקים, ורוח נכון חדש בקרבי." דוד לא אמר "אני עדיין טמא מהחטא." הוא ביקש — ונתן לקב"ה לברוא אותו מחדש. כשאתה ממשיך לשאת את הכבדות לאחר תשובה גמורה — אתה לא עובד את ה'. אתה עובד את הצלם שלך.

סיום ענווה אמיתית אינה להתבוסס בעבר. ענווה אמיתית היא לקבל שה' גדול ממני, שכוח התשובה גדול ממני, ושאני — "איש אחר" עכשיו. להישאר תקוע בכבדות לאחר תשובה, זה לא ביטול — זה ישות. ה' נתן לך מתנה. קח אותה. קום ועבוד אותו בשמחה ובטוב לבב. זו ההוכחה הגדולה ביותר שהתשובה הייתה אמיתית.

נקודה למעשה בפעם הבאה שתרגיש כבדות לאחר תשובה גמורה — שאל את עצמך שאלה אחת: "על מי אני מתאבל עכשיו — על כבוד שמים, או על הדימוי שבניתי לעצמי?" אם התשובה היא השנייה — זוהי אינה חרטה, זוהי ישות. תן לה ללכת. זוהי עצמה של תשובה.

Questions and answers

Q: מדוע אדם שעשה תשובה אמיתית עדיין קם בבוקר כבד?

הרב לנדאו משיב: פתיחה תאר לעצמך יונגערמאן שחטא. לא חטא של רגע — חטא שהשאיר סימן. הוא ישב, בכה, עשה חשבון הנפש, וידה בפה מלא, קיבל על עצמו לעתיד. עשה תשובה אמיתית, כהלכתה. ובכל זאת — הוא קם בבוקר כבד. ההרגשה לא עזבה. הוא הולך עמה לתפילה, הולך עמה לסעודת שבת, הולך עמה לשיעור. ויותר מזה — הוא בטוח שזוהי מעלה. "הרגשת האשמה מוכיחה שאני רגיש, שאני איכפת לי, שחרטתי באמת." אבל כאן בדיוק טמונה הטעות. יסוד התשובה: "איש אחר" הרמב"ם כותב בהלכות תשובה בפשטות מרעישה: "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם... וצריך להתודות בשפתיו... ואם עשה כל אלו, הרי זה בעל תשובה." ולאחר מכן מוסיף שם: "כמה מעולה מעלת התשובה...

Q: מה עשה היונגערמאן כדי לעשות תשובה כהלכתה?

הרב לנדאו משיב: הוא ישב, בכה, עשה חשבון הנפש, וידה בפה מלא, קיבל על עצמו לעתיד.

Q: לאן הולכת עם האדם הרגשת האשמה אחרי התשובה?

הרב לנדאו משיב: הוא הולך עמה לתפילה, הולך עמה לסעודת שבת, הולך עמה לשיעור.

Q: האם הרגשת האשמה אחרי התשובה מוכיחה שהחרטה אמיתית?

הרב לנדאו משיב: "הרגשת האשמה מוכיחה שאני רגיש, שאני איכפת לי, שחרטתי באמת." אבל כאן בדיוק טמונה הטעות.

Q: מה אמר הבעל שם טוב על עצבות שנראית קדושה, ואיך מקבלים את המחילה?

הרב לנדאו משיב: הבעל שם טוב לימד שגם עצבות שנראית קדושה — יכולה להיות תחבולת היצר. וכל שכן כאן, שהעצבות אינה אלא ה"אני" שלא מוכן לוותר על עצמו. העבודה היא פשוטה ועמוקה גם יחד: לקבל את המחילה. לא רק לדעת אינטלקטואלית שה' מחל — אלא להאמין בזה, לחיות בזה. "לב טהור ברא לי אלקים, ורוח נכון חדש בקרבי." דוד לא אמר "אני עדיין טמא מהחטא." הוא ביקש — ונתן לקב"ה לברוא אותו מחדש. כשאתה ממשיך לשאת את הכבדות לאחר תשובה גמורה — אתה לא עובד את ה'. אתה עובד את הצלם שלך. סיום ענווה אמיתית אינה להתבוסס בעבר. ענווה אמיתית היא לקבל שה' גדול ממני, שכוח התשובה גדול ממני, ושאני — "איש אחר" עכשיו. להישאר תקוע בכבדות לאחר תשובה, זה לא ביטול — זה ישות. ה' נתן לך מתנה. קח אותה. קום ועבוד אותו בשמחה ובטוב לבב.