בענין נתינת המלך
פתיחה כתב הרמב"ם בהלכות אישות: "וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו". דברים ברורים. חדים. אבל כל יונגערמאן שחי בבית יודע את השאלה מתוך בשרו: מדוע לא תמיד מרגישים את הכבוד הזה? אתה יושב בביתך. היא הביאה יוגורט אחד יותר מהרשימה. ופתאום אתה שם – מעיין ברשימת המכולת, מדקדק בכל פרט, בודק ושוקל. ואז – בפנימיות הלב – אתה מצפה שיתייחסו אליך כמלך? הקושיא אינה על האשה. הקושיא היא עליך.
העמדת היסוד אם הרמב"ם קובע שעל האשה לכבד את בעלה כמלך – הרי שתחילה על הבעל להיות מלך. שאם לא כן, מהיכן תבוא המלכות? יש הבדל עצום בין מלך לבין שליט. שליט שולט – הוא מגביל, מצמצם, מחשב חשבונות. הוא נותן רק כדי שלא יחסר, לא יותר. מלך לעומתו – נותן מעצם טבעו. נתינתו אינה עסקה, אינה תגמול. היא עצמותו. הצרות מוחין של בעל הבודק רשימות – אינה רק חיסרון כלכלי. היא הכרזה על זהותו: "אני אינני מלך". ואם כך – איך יוכל לדרוש יחס של מלך?
בירור המושג: מהי מלכות? בלשון החסידות, ספירת המלכות היא "לית לה מגרמה כלום" – אין לה מעצמה דבר, ובכל זאת היא המשפעת כל שפע לעולמות התחתונים. כוחה הוא בהיותה צינור – קולטת מלמעלה ומשפיעה למטה בלי חסכון ובלי עיכוב. הבעל בביתו – אם הוא מלך באמת – הוא צינור של שפע. לא שומר סף. לא מנהל חשבונות. הוא מקבל מן השמים ומשפיע לביתו: רוחנית וגשמית, בעין יפה ובלב רחב. כתוב במשלי: "טוב עין הוא יברך". בעל העין הטובה – הנותן בלב שלם, הרואה שפע ולא מחסור – הוא המתברך. זוהי המלכות. הניגוד? בעל הבודק את הרשימה פריט פריט – פועל מתוך תחושת צמצום, מתוך "עין הרע" של הקמצן. והקמצן, מה שאין לו בפועל, חסר לו גם בעיניו. הוא אינו מלך – הוא עני.
הערה חסידית באגרת הקודש כתב רבינו הזקן שהנתינה הפיזית היא רק ביטוי חיצוני של מהות פנימית: אדם שנפשו רחבה – ידו פתוחה. ואדם שנפשו צרה – ידו קמוצה. אין זה ענין של כמה כסף יש לך. זה ענין של מי אתה. המלך נותן – כי הוא מלך. לא כי יש לו הרבה, אלא כי מלכות היא זהותו. ולהיפך, הדקדוק והחישוב בחשבונות הבית אינם רק חוסר נדיבות – הם חוסר מלכות. הם הכרזה שוב ושוב: "כאן אין מלך".
נקודה למעשה
דברי הרמב"ם עומדים בתוקפם. על האשה לכבד את בעלה כמלך. אך שאלת הכבוד אינה מתחילה בה – היא מתחילה בך. אינך יכול לדרוש כבוד מלכות, אם אתה מתנהל כרודן קמצן. הכבוד אינו נלקח – הוא נוצר. הוא עולה מאליו כאשר האשה רואה לפניה בעל שנותן, שמשפיע, שמבית ידיו זורם שפע ולא חישובים. הדרך לקיים את ההלכה אינה לדרוש ממנה יותר. הדרך היא להיות מלך תחילה.
נקודה למעשה השבוע, כאשר תחזיק ברשימת המכולת – עצור. שאל את עצמך: "האם אני פועל כמלך כעת, או כמנהל חשבונות?" אם היא הוסיפה פריט אחד שלא ביקשת – שחרר. זה לא ויתור. זו מלכות.
Questions and answers
Q: מה כתב הרמב"ם בהלכות אישות על כבוד האשה לבעלה?
הרב לנדאו משיב: פתיחה כתב הרמב"ם בהלכות אישות: "וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו". דברים ברורים. חדים. אבל כל יונגערמאן שחי בבית יודע את השאלה מתוך בשרו: מדוע לא תמיד מרגישים את הכבוד הזה? אתה יושב בביתך. היא הביאה יוגורט אחד יותר מהרשימה. ופתאום אתה שם – מעיין ברשימת המכולת, מדקדק בכל פרט, בודק ושוקל. ואז – בפנימיות הלב – אתה מצפה שיתייחסו אליך כמלך? הקושיא אינה על האשה. הקושיא היא עליך. העמדת היסוד אם הרמב"ם קובע שעל האשה לכבד את בעלה כמלך – הרי שתחילה על הבעל להיות מלך. שאם לא כן, מהיכן תבוא המלכות? יש הבדל עצום בין מלך לבין שליט. שליט שולט – הוא מגביל, מצמצם, מחשב חשבונות. הוא נותן רק כדי שלא יחסר, לא יותר.
Q: מדוע הבעל לא תמיד מרגיש את הכבוד שהרמב"ם מדבר עליו?
הרב לנדאו משיב: אבל כל יונגערמאן שחי בבית יודע את השאלה מתוך בשרו: מדוע לא תמיד מרגישים את הכבוד הזה?
Q: מה קורה כשהבעל מדקדק בכל פרט ברשימת המכולת?
הרב לנדאו משיב: ופתאום אתה שם – מעיין ברשימת המכולת, מדקדק בכל פרט, בודק ושוקל.
Q: אם על האשה לכבד את בעלה כמלך, מה מוטל קודם על הבעל?
הרב לנדאו משיב: העמדת היסוד אם הרמב"ם קובע שעל האשה לכבד את בעלה כמלך – הרי שתחילה על הבעל להיות מלך.
Q: מאיפה מתחיל הכבוד בבית, ואיך הבעל נעשה מלך?
הרב לנדאו משיב: דברי הרמב"ם עומדים בתוקפם. על האשה לכבד את בעלה כמלך. אך שאלת הכבוד אינה מתחילה בה – היא מתחילה בך. אינך יכול לדרוש כבוד מלכות, אם אתה מתנהל כרודן קמצן. הכבוד אינו נלקח – הוא נוצר. הוא עולה מאליו כאשר האשה רואה לפניה בעל שנותן, שמשפיע, שמבית ידיו זורם שפע ולא חישובים. הדרך לקיים את ההלכה אינה לדרוש ממנה יותר. הדרך היא להיות מלך תחילה. נקודה למעשה השבוע, כאשר תחזיק ברשימת המכולת – עצור. שאל את עצמך: "האם אני פועל כמלך כעת, או כמנהל חשבונות?" אם היא הוסיפה פריט אחד שלא ביקשת – שחרר. זה לא ויתור. זו מלכות.