בענין אור דמתנת חינם
פתיחה שלשה ימים של חנוכה. כבר הדלקנו, כבר ברכנו, כבר ראינו את האור מתפשט. ושמא תשאל: מה נשתנה נר שלישי מן הראשון והשני? הרי ההוספה מיום ליום היא חוק קבוע, פשוט, ידוע – מה חידוש יש כאן? אך דע: ההוספה אינה רק בכמות. יש ביום השלישי גילוי של איכות חדשה לגמרי. ונבאר.
תנועה ראשונה – חזקה ורחמים ידוע הכלל בדין "חזקה" – שלשה פעמים קובעות מציאות. ביום השלישי נקבע האור כמציאות בעולם. אינו עוד ניסיון, אינו עוד חידוש בהיר – הוא כבר כאן, קבוע, ממשי. ומה פשר קביעות זו? שלשה רומז לספירת התפארת, מידתו של יעקב אבינו. חסד – זה אברהם, שפע שמתפשט לכל עבר. גבורה – זה יצחק, צמצום ודין. אך תפארת – זו מידת הרחמים, הממתקת את הדינים, המשלבת, המגלה אור שאינו שכר ואינו עונש, אלא חמלה פשוטה. ורחמים אינם גמול. רחמים הם מתנה. כשאתה רואה אב מרחם על בנו – האב אינו בודק תחילה אם הבן הצליח, אם הבן השתדל, אם הבן "מגיע לו". הרחמים קודמים לכל חשבון. וכך כתב רבינו הזקן באגרת הקודש: יש בחינת צדקה הניתנת כשכר על עבודה, ויש בחינה עליונה ממנה – שפע הניתן כמתנת חינם גמורה, למעלה מכל מדידה של זכות וחובה. זהו אור נר השלישי: לא אור שהרווחת, אלא אור שניתן לך.
תנועה שניה – היכן האור מגיע ויש לעמוד על דבר עמוק יותר: לאן מגיע אור זה? כתוב בזוהר הקדוש על בחינת "אתערותא דלעילא" – התעוררות מלמעלה שאינה מחכה להתעוררות מלמטה. ישנם גילויים עליונים שהאדם "מזמין" בעבודתו, ויש גילוי שבא מעצמו, שלא ביקשת, שלא הכנת עצמך לקבלו. ואיפה בא הגילוי הזה? דוקא שם. בליקוטי תורה כותב רבינו על הפסוק "אני ישנה ולבי ער" – שיש מצב בו כוחות האדם ישנים, מנותקים, אינם פעילים. הנשמה כביכול רחוקה. ודוקא שם, ודוקא אז – "ולבי ער". הפנימיות האלוקית ערה ופועלת, גם כשהאדם עצמו ישן. כשאתה מרגיש שנרדמת רוחנית – שניסית ולא הצלחת, שביקשת ונשארת בחוסר, שבפינה אחת בחייך כבר חדלת לצפות ולקוות, כי אמרת בלבך: "כבר לא מגיע לי" – דע שדוקא שם מחכה אור מסוג אחר. לא אור שמצא אותך כי הרווחת אותו. אור שמצא אותך כי אתה בנו. זכור: ליעקב אבינו נגלה הסולם דוקא בבריחתו, בשעת שפלותו, כשהיה לבד על האדמה. לא בשעת גדלות, לא בשעת זכות מוכחת. מתנת חינם גמורה, יורדת אל המקום הנמוך ביותר.
נקודה למעשה
נרות חנוכה – "אסור להשתמש באורן". רק לראותם. זוהי הוראה עמוקה מאד. עבודתך בנר השלישי הזה אינה לעשות, לכבוש, להוכיח. עבודתך היא להסכים לראות. להרפות מהחשבון של "האם אני ראוי". לאפשר לטוב להפתיע אותך. המאמץ כאן הוא מאמץ של ביטול – לא "לעשות" אלא "לאפשר". כי יש שפע אלוקי שאינו תלוי בהצלחתך. הוא בא כי הוא בא, מתוך רחמים פשוטים שלמעלה מכל חשבון. אם ישנה ישועה שחדלת לבקש עליה – הנח לה לבוא. אם ישנה עזרה שאמרת "לא מגיע לי" – הנח לה להגיע. הנח לאור לעשות את עבודתו.
Questions and answers
Q: מה נשתנה נר שלישי של חנוכה מן הראשון והשני?
הרב לנדאו משיב: פתיחה שלשה ימים של חנוכה. כבר הדלקנו, כבר ברכנו, כבר ראינו את האור מתפשט. ושמא תשאל: מה נשתנה נר שלישי מן הראשון והשני? הרי ההוספה מיום ליום היא חוק קבוע, פשוט, ידוע – מה חידוש יש כאן? אך דע: ההוספה אינה רק בכמות. יש ביום השלישי גילוי של איכות חדשה לגמרי. ונבאר. תנועה ראשונה – חזקה ורחמים ידוע הכלל בדין "חזקה" – שלשה פעמים קובעות מציאות. ביום השלישי נקבע האור כמציאות בעולם. אינו עוד ניסיון, אינו עוד חידוש בהיר – הוא כבר כאן, קבוע, ממשי. ומה פשר קביעות זו? שלשה רומז לספירת התפארת, מידתו של יעקב אבינו. חסד – זה אברהם, שפע שמתפשט לכל עבר. גבורה – זה יצחק, צמצום ודין. אך תפארת – זו מידת הרחמים, הממתקת את הדינים, המשלבת, המגלה אור שאינו שכר ואינו עונש, אלא חמלה פשוטה.
Q: אם ההוספה מיום ליום היא חוק קבוע, מה החידוש בנר השלישי?
הרב לנדאו משיב: הרי ההוספה מיום ליום היא חוק קבוע, פשוט, ידוע – מה חידוש יש כאן?
Q: מה הקשר בין דין "חזקה" של שלוש פעמים לבין נר שלישי של חנוכה?
הרב לנדאו משיב: תנועה ראשונה – חזקה ורחמים ידוע הכלל בדין "חזקה" – שלשה פעמים קובעות מציאות.
Q: מה קורה לאור ביום השלישי שהופך אותו לקבוע וממשי?
הרב לנדאו משיב: אינו עוד ניסיון, אינו עוד חידוש בהיר – הוא כבר כאן, קבוע, ממשי.
Q: מה מלמד הדין שאסור להשתמש באור נרות חנוכה על העבודה הפנימית?
הרב לנדאו משיב: נרות חנוכה – "אסור להשתמש באורן". רק לראותם. זוהי הוראה עמוקה מאד. עבודתך בנר השלישי הזה אינה לעשות, לכבוש, להוכיח. עבודתך היא להסכים לראות. להרפות מהחשבון של "האם אני ראוי". לאפשר לטוב להפתיע אותך. המאמץ כאן הוא מאמץ של ביטול – לא "לעשות" אלא "לאפשר". כי יש שפע אלוקי שאינו תלוי בהצלחתך. הוא בא כי הוא בא, מתוך רחמים פשוטים שלמעלה מכל חשבון. אם ישנה ישועה שחדלת לבקש עליה – הנח לה לבוא. אם ישנה עזרה שאמרת "לא מגיע לי" – הנח לה להגיע. הנח לאור לעשות את עבודתו.