Rivnitz Donate

Draft edition

By Rabbi Shalom Landau.

בענין המבט הבונה מציאות

פותח אתידך ומשביע לכלחי רצון (תהלים קמ״ה, ט״ז)

פתיחה שאל אחד את רבו: רבי, הכתוב אומר "פתח את ידך ומשביע לכל חי רצון" — מהו אותו "רצון"? הרי רצונו של כל חי שונה? ענה לו הרב: זו היא בדיוק הנקודה. הקב"ה פותח את ידו לכולם, והאדם עצמו, במבטו, קובע מהי המציאות שהיד הפתוחה נותנת לו.

א. מוצקות שהיא אשליה נדמה לנו שהמציאות קבועה. הבית שאנו יושבים בו — אבנים, עצים, טיח. הנסיבות שסוחפות אותנו — חובות, לחצים, קשיים. הכל נראה מוצק, כבד, בלתי נע. ואם כן, מה עניין הבחירה? מה עניין העבודה? אם המציאות סגורה ומסוגרת — הרי האדם אינו אלא שבוי בתוכה. אך חכמי הטבע של דורנו גילו דבר מפתיע: ביסודה, המציאות אינה "דבר" אלא "אפשרות". הם קוראים לה "פונקציית גל" — ענן של אפשרויות רבות, הקיימות בכח, עד רגע אחד מכריע: רגע הצפייה. ברגע שעין הצופה נופלת על הדבר, כל האפשרויות "קורסות" לאפשרות אחת בלבד. זהו משל גרידא, אצבע המורה על הירח — אך הירח עצמו עומד מסודר בתוך תורתנו הקדושה מאות שנים קודם.

ב. "פותח את ידך" — הכח שבכח כתב רבנו הזקן בשער היחוד והאמונה שהבורא מהווה את כל הנבראים בכל רגע ורגע ממש, כמו שנהיו מן האין לראשונה. אין המציאות "עומדת בעצמה" — היא מתגלה בכל רגע מחדש מתוך הכח האינסופי של הבורא. נמצא שבכל רגע קיימות "אפשרויות" אינסופיות של מה שיוכל להתגלות, וההתגלות הממשית היא אחת מהן בלבד. וזהו עומק "פתח את ידך": היד פתוחה — כלומר, הכל ניתן בכח, הכל אפשרי, הכל קיים במחשבת הבורא כענן של אפשרויות. "ומשביע לכל חי רצון" — ורק ה"רצון" של החי, הכוונה הפנימית שלו, מכריח את הפוטנציאל האינסופי להתממש ולהתגלות בצורה מסוימת.

ג. המבט — הוא הגורם המכריע ואם כן, מהו ה"רצון" האמור? אל תטעה לחשוב שמדובר רק ברצון שבלב. הרצון נעצב ונוצר על ידי ה"מבט" — אופן ראיית האדם את המצב שבו הוא נתון. ראה עד כמה עמוק הדבר: כאשר שלח משה את המרגלים, ראו כולם אותה ארץ בדיוק. אך המרגלים ראו "ארץ אכלת ישביה" — ומציאות זו נעשתה מציאותם. כלב ויהושע ראו "עלה נעלה" — ומציאות שונה לגמרי נפתחה לפניהם. אותה ארץ. שני מבטים. שתי מציאויות. לא המצב החיצוני שינה את הגורל — המבט שינה אותו. והנה, יסוד ישן בדברי חז"ל: "כל החלומות הולכין אחר הפה". אינו דווקא בחלומות לילה — זהו עיקרון. הפה, כלומר, הביטוי של המבט הפנימי, הוא הקובע לאיזו כיוון תתממש האפשרות הטמונה בחלום החיים.

ד. "טראכט גוט וועט זיין גוט" — כלי מעשי מכאן הוראת כ"ק האדמו"ר הריי"צ שחזרה בדורות: "טראכט גוט, וועט זיין גוט" — חשוב טוב, יהיה טוב. לא כאמרת עידוד ריקה. אלא כיסוד מוסד: המחשבה — ה"מבט" — היא הכלי שבו האדם "מכריח" את ההתגלות. אם תביט על מצבך כסגור, תמצא סגירות. אם תביט עליו כ"ענן אפשרויות" הממתין למבטך — תתגלה אפשרות שלא ידעת.

נקודה למעשה

פעם אחת ביום — בבוקר, לפני שהמציאות "מתקבעת" — עצור רגע ושאל את עצמך: איך אני מביט על היום הזה? לא מה נאמר לי, לא מה כואב לי — אלא: מה אני בוחר לראות? זהו המבט שיקבע מה "יקרוס" מתוך כל האפשרויות שהבורא פותח עבורך. "פתח את ידך" — הידיים פתוחות. "ומשביע לכל חי רצון" — הרצון שלך, המבט שלך, הוא הגורם.

Questions and answers

Q: מהו ה"רצון" בפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" אם רצונו של כל חי שונה?

הרב לנדאו משיב: פותח אתידך ומשביע לכלחי רצון (תהלים קמ״ה, ט״ז) פתיחה שאל אחד את רבו: רבי, הכתוב אומר "פתח את ידך ומשביע לכל חי רצון" — מהו אותו "רצון"? הרי רצונו של כל חי שונה? ענה לו הרב: זו היא בדיוק הנקודה. הקב"ה פותח את ידו לכולם, והאדם עצמו, במבטו, קובע מהי המציאות שהיד הפתוחה נותנת לו.

Q: האם המציאות באמת מוצקה וקבועה, ואם כן מה ענין הבחירה?

הרב לנדאו משיב: נדמה לנו שהמציאות קבועה. הבית שאנו יושבים בו — אבנים, עצים, טיח. הנסיבות שסוחפות אותנו — חובות, לחצים, קשיים. הכל נראה מוצק, כבד, בלתי נע. ואם כן, מה עניין הבחירה? מה עניין העבודה? אם המציאות סגורה ומסוגרת — הרי האדם אינו אלא שבוי בתוכה. אך חכמי הטבע של דורנו גילו דבר מפתיע: ביסודה, המציאות אינה "דבר" אלא "אפשרות". הם קוראים לה "פונקציית גל" — ענן של אפשרויות רבות, הקיימות בכח, עד רגע אחד מכריע: רגע הצפייה. ברגע שעין הצופה נופלת על הדבר, כל האפשרויות "קורסות" לאפשרות אחת בלבד. זהו משל גרידא, אצבע המורה על הירח — אך הירח עצמו עומד מסודר בתוך תורתנו הקדושה מאות שנים קודם.

Q: איך המבט של האדם מעצב את הרצון, כפי שרואים מהמרגלים?

הרב לנדאו משיב: ואם כן, מהו ה"רצון" האמור? אל תטעה לחשוב שמדובר רק ברצון שבלב. הרצון נעצב ונוצר על ידי ה"מבט" — אופן ראיית האדם את המצב שבו הוא נתון. ראה עד כמה עמוק הדבר: כאשר שלח משה את המרגלים, ראו כולם אותה ארץ בדיוק. אך המרגלים ראו "ארץ אכלת ישביה" — ומציאות זו נעשתה מציאותם. כלב ויהושע ראו "עלה נעלה" — ומציאות שונה לגמרי נפתחה לפניהם. אותה ארץ. שני מבטים. שתי מציאויות. לא המצב החיצוני שינה את הגורל — המבט שינה אותו. והנה, יסוד ישן בדברי חז"ל: "כל החלומות הולכין אחר הפה". אינו דווקא בחלומות לילה — זהו עיקרון. הפה, כלומר, הביטוי של המבט הפנימי, הוא הקובע לאיזו כיוון תתממש האפשרות הטמונה בחלום החיים.

Q: מה פירוש "טראכט גוט וועט זיין גוט" של האדמו"ר הריי"צ?

הרב לנדאו משיב: מכאן הוראת כ"ק האדמו"ר הריי"צ שחזרה בדורות: "טראכט גוט, וועט זיין גוט" — חשוב טוב, יהיה טוב. לא כאמרת עידוד ריקה. אלא כיסוד מוסד: המחשבה — ה"מבט" — היא הכלי שבו האדם "מכריח" את ההתגלות. אם תביט על מצבך כסגור, תמצא סגירות. אם תביט עליו כ"ענן אפשרויות" הממתין למבטך — תתגלה אפשרות שלא ידעת.

Q: מה לשאול את עצמך כל בוקר לפני שהמציאות מתקבעת?

הרב לנדאו משיב: פעם אחת ביום — בבוקר, לפני שהמציאות "מתקבעת" — עצור רגע ושאל את עצמך: איך אני מביט על היום הזה? לא מה נאמר לי, לא מה כואב לי — אלא: מה אני בוחר לראות? זהו המבט שיקבע מה "יקרוס" מתוך כל האפשרויות שהבורא פותח עבורך. "פתח את ידך" — הידיים פתוחות. "ומשביע לכל חי רצון" — הרצון שלך, המבט שלך, הוא הגורם.

Follow us on Facebook