בענין הוראות היצרן

ויברא אלקים אתהאדם בצלמו בצלם אלקים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם (בראשית א׳, כ״ז)

א. הקושיא שכולם רואים ואיש אינו שואל תסתכל סביבך. בדור שלנו יש יותר ספרים על נישואין מאשר בכל דור אחר, יותר מומחים, יותר שיטות, יותר תיאוריות — ויחד עם זאת, יותר שבירה, יותר כאב, יותר בלבול. כל חודש יוצאת שיטה חדשה שאומרת: "אנחנו סוף סוף הבנו". ועד שהשיטה הבאה מגיעה — כבר עשתה נזקיה. מנין נובעת הטעות?

ב. המכונה והמדריך יש לך מכונה מורכבת. ניקח, לדוגמא, שעון שוויצרי עם מאות חלקים זעירים, כל אחד מדויק, כל אחד במקומו. עכשיו מגיע מישהו חכם מאוד ואומר: "יש לי רעיון טוב יותר. נשנה את כיוון הגלגל הזה, נחליף את הקפיץ ההוא." מה יקרה? השעון יפסיק לעבוד. לא מפני שהאדם לא חכם. אלא מפני שהוא לא היצרן. והיצרן בלבד יודע למה כל חלק נמצא בדיוק במקומו. נישואין הם אותה מכונה. ולא סתם מכונה — "בנין עדי עד", כלשון חז"ל. בנין שבנה הקדוש ברוך הוא בידיו, כביכול, כמו שאמרו חז"ל: "גדול המשים שלום בין איש לאשתו, שהרי הקדוש ברוך הוא כתב את שמו על המים כדי לעשות שלום". ולבנין הזה — יש מדריך. מדריך אחד, מדויק, שנכתב על ידי היצרן עצמו.

ג. "זכר ונקבה בראם" — השוני הוא עצם התכנון "ויברא אלקים את האדם בצלמו... זכר ונקבה ברא אתם". דייק בזה: הקב"ה לא ברא "בן אדם" סתם. הוא ברא זכר ונקבה — שניים, שונים, מובחנים. המדרש מפרש שבתחילה נבראו כ"פרצופין פרצופין", ולאחר מכן הפרידם הקב"ה. כלומר: ההפרדה עצמה היא מעשה אלוקי מכוון. השוני בין האיש והאשה אינו תקלה שיש לתקן. הוא התכנון. "לא טוב היות האדם לבדו" — לא מפני שמשהו חסר בבריאה, אלא מפני שהשלמות עצמה מחייבת שניים. שני חלקים שונים, שכשהם מתחברים על פי הוראות היצרן — נוצרת שלמות שאיש מהם לא יכול להשיג לבד. "מצא אשה מצא טוב" — לא "מצא בת זוג", לא "מצא שותפה". מצא אשה. דייקא כפי שנבראה, דייקא בשוניה, דייקא בטבעה האלוקי.

ד. כשמשכתבים את המדריך כאן נמצאת הטעות המרכזית של הדור שלנו. מגיעים אנשים — חכמים, כנים, בעלי כוונות טובות — ואומרים: "צריך לשכתב. הזמנים השתנו. המכונה הישנה כבר לא מתאימה." ומתחילים לשנות: האיש צריך להתנהג כך, האשה צריכה להתנהג אחרת, התפקידים מתחלפים, הגדרות מתמוססות. אבל שים לב: הם לא הם היצרן. הם לא בראו את האיש ולא בראו את האשה. הם לא יודעים מה בפנים. ולכן, כשהם משנים את ההוראות — המכונה נשברת. לא מפני שהם רשעים. אלא מפני שאי אפשר לתקן מכונה על ידי המצאת כללים חדשים בניגוד להוראות היצרן. "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" — עד שהקב"ה עצמו בנה. לא האדם בנה. הקב"ה בנה. "ויבן ה' אלקים את הצלע". ורש"י הביא: "בנין הוא לאשה". בנין עם תוכנית, עם יסוד, עם כוונה. מי שמנסה לשנות את התוכנית — עליו לברוא קודם כל את הבנין מחדש.

ה. העצה היחידה — חזרה למקור אין כאן שתי שיטות שצריך לשקול ביניהן. יש כאן שאלה פשוטה: מי בנה? מי יצר? מי כתב את ההוראות? הקב"ה ברא. הקב"ה יצר. והקב"ה נתן את התורה — שהיא, מילה במילה, "הוראות היצרן". לא רק בפרשיות שמדברות בפירוש על חיי אישות ועל שלום בית. אלא כל התורה כולה היא ההדרכה כיצד אדם חי בעולם שנברא בצלם אלוקים, כיצד "זכר ונקבה" יוצרים "בנין עדי עד". רוצה לתקן? לך ללמוד את ההוראות. לא את הספר שיצא אשתקד. לא את הפודקאסט הפופולרי. את ההוראות המקוריות — תורה, הלכה, דרכי רבותינו שהם הפירוש המוסמך. ואם מישהו עדיין טוען שהוא יכול לכתוב מדריך טוב יותר מהקב"ה — שיתכבד קודם ויברא איש ואשה בעצמו. עד אז, המדריך היחיד שעובד הוא זה שכתב מי שיצר.