Rivnitz Donate

Draft edition

By Rabbi Shalom Landau.

בענין כח הוודאות והבטחון

פתיחה הכירו את האברך. יושב מול שולחן ומחשבותיו מסתחררות: האם לקבל את ההצעה הזו? האם לעבור לשכונה אחרת? האם לפתוח בעסק? הוא שאל, בירר, חישב — ועדיין הוא יושב. ההחלטה אינה באה. ה"אולי" גדל, ה"מה אם" מתרבה, והחיים עוברים לידו בינתיים. זהו לא רק מצב פסיכולוגי. זהו מצב רוחני. שמו של מצב זה הוא ספק — ובגימטריא עמלק.

א. למעלה אין ספק מסורת ידועה בשם הבעל שם טוב היא: "מי כשוגגה כמשמים" — ה' בשמים אין לפניו ספק. הקב"ה הוא מציאות מוחלטת, אחדות גמורה, ודאות שאין מעבר לה. כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה, המציאות כולה נובעת מכח ה' המחיה ומהווה אותה בכל רגע — אין בה פירוד, אין בה "אולי", אין בה שינוי. הספק, לעומת זאת, הוא תופעה של עולם הזה, עולם ההעלם וההסתר. הוא פרי ה"יש" המרגיש עצמו נפרד ממקורו. ספק הוא לא רק חוסר ידיעה — הוא חוסר חיבור.

ב. ספק הוא פירוד, ודאות היא דביקות כאן מונח עומק גדול: לחיות עם ה' פירושו לחיות מתוך ודאות. לא ודאות של יהירות, ולא ודאות שמכחישה את המציאות — אלא ודאות של אמונה שהקב"ה מנהיג את עולמו בהשגחה פרטית, וש"בטח בה' ועשה טוב" — הבטחון הוא הכח המאפשר את העשיה ומניע אותה. כאשר אדם חי בספק מתמשך, הוא אינו חי עם ה'. הוא חי עם עצמו, עם פחדיו, עם חישוביו. דביקות בה' היא דביקות בוודאות האלקית, והורדתה אל תוך חיי המעשה — זוהי עבודת הבטחון.

ג. הוודאות יוצרת — לא רק מושכת וכאן הוא החידוש: רוב בני אדם חושבים שוודאות היא סימן להצלחה — שמי שכבר הצליח, כבר מרגיש ביטחון. אך האמת הפוכה: הוודאות יוצרת את ההצלחה. נחשון בן עמינדב לא חיכה שהים יבקע ואחר כך נכנס. הוא נכנס — ואז הים נבקע. הכלי נוצר על ידי מעשה הבטחון עצמו. ההחלטה הנחרצת אינה רק ביטוי לאמונה — היא הכלי שדרכו יורד השפע. זהו גם הביאור בכלל החסידי הידוע: "טראכט גוט, וועט זיין גוט" — חשוב טוב ויהיה טוב. אין כאן הכחשת קשיים. יש כאן ידיעה שהמחשבה והבטחון הם כח פועל ממשי, הבורא מציאות. הבטחון אינו רק "סגולה" — הוא הכלי.

ד. למעשה בפועל אין כאן קריאה לעצום עיניים. ה"עשה לך רב" נאמר, ושלב הבירור, הלמוד וההתייעצות — הוא הכרחי. חובת הלבבות בשער הבטחון מבאר שהבטחון אינו ביטול ההשתדלות, אלא הנחת היסוד שמתחתיה. בדוק, שאל, למד — עשה את שלך. אך ברגע שנתקבלה ההחלטה — קדימה. בלי להסתכל אחורה. בלי לחזור ולפקפק. כי החלטה הנעשית בבטחון גמור תצליח יותר מהחלטה "נכונה" שנעשית בהיסוס, כי הבטחון הוא הכח שממלא את הכלי.

נקודה למעשה

בפעם הבאה שאתה עומד מול החלטה — בפרנסה, בחינוך, בכל ענין — תן לעצמך זמן לבירור. אך קבע לך גם מועד: עד יום פלוני אני מחליט. וביום ההוא, לאחר הבירור, תחליט — ותלך קדימה בלי "אולי". ספק הוא עמלק. ודאות היא דביקות. ועצם ההחלטה, הנעשית מתוך בטחון בה', היא תחילת הישועה.

Questions and answers

Q: למה אברך שעומד מול החלטה בפרנסה נתקע ב"אולי" וב"מה אם"?

הרב לנדאו משיב: פתיחה הכירו את האברך. יושב מול שולחן ומחשבותיו מסתחררות: האם לקבל את ההצעה הזו? האם לעבור לשכונה אחרת? האם לפתוח בעסק? הוא שאל, בירר, חישב — ועדיין הוא יושב. ההחלטה אינה באה. ה"אולי" גדל, ה"מה אם" מתרבה, והחיים עוברים לידו בינתיים. זהו לא רק מצב פסיכולוגי. זהו מצב רוחני. שמו של מצב זה הוא ספק — ובגימטריא עמלק.

Q: מה פירוש המסורת בשם הבעל שם טוב שלמעלה אין ספק?

הרב לנדאו משיב: מסורת ידועה בשם הבעל שם טוב היא: "מי כשוגגה כמשמים" — ה' בשמים אין לפניו ספק. הקב"ה הוא מציאות מוחלטת, אחדות גמורה, ודאות שאין מעבר לה. כפי שמבאר אדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה, המציאות כולה נובעת מכח ה' המחיה ומהווה אותה בכל רגע — אין בה פירוד, אין בה "אולי", אין בה שינוי. הספק, לעומת זאת, הוא תופעה של עולם הזה, עולם ההעלם וההסתר. הוא פרי ה"יש" המרגיש עצמו נפרד ממקורו. ספק הוא לא רק חוסר ידיעה — הוא חוסר חיבור.

Q: האם הוודאות היא סימן להצלחה או שהיא יוצרת את ההצלחה, כמו אצל נחשון בן עמינדב?

הרב לנדאו משיב: וכאן הוא החידוש: רוב בני אדם חושבים שוודאות היא סימן להצלחה — שמי שכבר הצליח, כבר מרגיש ביטחון. אך האמת הפוכה: הוודאות יוצרת את ההצלחה. נחשון בן עמינדב לא חיכה שהים יבקע ואחר כך נכנס. הוא נכנס — ואז הים נבקע. הכלי נוצר על ידי מעשה הבטחון עצמו. ההחלטה הנחרצת אינה רק ביטוי לאמונה — היא הכלי שדרכו יורד השפע. זהו גם הביאור בכלל החסידי הידוע: "טראכט גוט, וועט זיין גוט" — חשוב טוב ויהיה טוב. אין כאן הכחשת קשיים. יש כאן ידיעה שהמחשבה והבטחון הם כח פועל ממשי, הבורא מציאות. הבטחון אינו רק "סגולה" — הוא הכלי.

Q: האם הבטחון בה' מבטל את הבירור וההתייעצות לפני החלטה?

הרב לנדאו משיב: אין כאן קריאה לעצום עיניים. ה"עשה לך רב" נאמר, ושלב הבירור, הלמוד וההתייעצות — הוא הכרחי. חובת הלבבות בשער הבטחון מבאר שהבטחון אינו ביטול ההשתדלות, אלא הנחת היסוד שמתחתיה. בדוק, שאל, למד — עשה את שלך. אך ברגע שנתקבלה ההחלטה — קדימה. בלי להסתכל אחורה. בלי לחזור ולפקפק. כי החלטה הנעשית בבטחון גמור תצליח יותר מהחלטה "נכונה" שנעשית בהיסוס, כי הבטחון הוא הכח שממלא את הכלי.

Q: איך להחליט בלי להיתקע בספק?

הרב לנדאו משיב: בפעם הבאה שאתה עומד מול החלטה — בפרנסה, בחינוך, בכל ענין — תן לעצמך זמן לבירור. אך קבע לך גם מועד: עד יום פלוני אני מחליט. וביום ההוא, לאחר הבירור, תחליט — ותלך קדימה בלי "אולי". ספק הוא עמלק. ודאות היא דביקות. ועצם ההחלטה, הנעשית מתוך בטחון בה', היא תחילת הישועה.

Follow us on Facebook