בענין שלימות החיסרון

אעברהנא ואראה אתהארץ הטובה וגו' (דברים ג׳, כ״ה)

פתיחה יש שעות שהאדם יושב לבדו, ומרגיש את הכובד. כמה פעמים נפלתי. כמה פעמים החלטתי מחדש, וחזרתי לאותו מקום. האברך שכבר "היה אמור" להיות בסדר עם עצמו — ושוב אינו בסדר. ולבסוף עולה המחשבה הכבדה: אולי אני פשוט לא מסוגל. והקושיא בוערת: אם הקב"ה ברא אותי כך — עם יצר, עם נפילה, עם גבול — מה מוטל עלי? מה פירוש "עבודת ה'" לנשמה שחוזרת ונכשלת שוב ושוב?

יסוד א׳ — לא מלאכים, אלא בני אדם ידועים דברי התניא שהקב"ה "חפץ להיות לו יתברך דירה בתחתונים", ו"תחתונים" פירושו — מקום שיש בו העדר, הסתר, חיסרון. לא מקום של שלימות מלאכותית, אלא דוקא מקום של מגבלה ועמל. הקב"ה לא שלח מלאכים לעולם הזה. הוא שלח נשמות בגופים. ויש בזה ביאור עמוק: המלאך אינו נלחם — הוא עומד בשלימות טבעו ואינו יכול לרדת ממנו. אבל האדם — דווקא הוא, עם ה"בהמה" שבקרבו, עם הנפילות ועם הקימות — הוא הכלי שחפץ בו הבורא. עצם המאבק הוא הרצון העליון. כותב רבינו הזקן בתניא שעבודת הבינוני אינה להגיע למנוחת המלאך, אלא "להיות בעל מלחמה תמיד". לא הנצחון הגמור — המלחמה עצמה. זה לא שלב בדרך לתכלית. זוהי התכלית.

הערה — משה רבינו ושלימות החיסרון ויש ראיה נפלאה מן הגדול שבנבראים. משה רבינו, שלים שבכל הדורות, ביקש להיכנס לארץ ישראל: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" — ותפילתו לא נענתה. ויש לשאול: וכי היה פגם במשה רבינו? חסרה לו זכות? חסרה לו מעלה? אלא שתשובת הקב"ה אינה "אינך ראוי" — אלא ההפך: תפקידך הושלם. שליחותך נסתיימה שם, במדבר, בחיסרון הכניסה לארץ. ה"לא" שקיבל משה — הוא עצמו חלק מצורת שלימותו. וכן הוא לכל נשמה ונשמה. החיסרון שאתה נושא — אין הוא עדות על כישלון. הוא תיאור מדויק של הצורה שבה נשלחת.

העמקה — החיסרון כמזבח עד כאן ראינו שהחיסרון אינו מכשול. עתה יש להעמיק יותר: החיסרון הוא הכלי. "זבחי אלקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה" — הלב הנשבר אינו מצב שיש להסירו לפני שמתחילים לעבוד. הוא עצמו הקרבן. הוא עצמו המזבח. כאשר האדם מרגיש שאינו מצליח, שידיו קצרות, שאינו "עומד בציפיות" — ממש אז הוא פונה אל ה' באמת. ממש אז הוא נשען על מי שאינו נשבר. ובזה מקיים את עומק כוונת הבריאה — שה"תחתון" יגלה את אורו של ה"עליון" דוקא מתוך חסרונו. זהו פשר "ירידה צורך עליה": לא שהירידה היא רק שלב עובר, אלא שהירידה עצמה — בהכרתה ובמאמץ שבתוכה — היא חלק חיוני מן העליה.