בענין ודבר אמת בלבבו

נקודה למעשה

, ישירה וכנה: שים לב למה שאתה מגן עליו. הנקודות שבהן אתה לא יכול לשמוע ביקורת — לא מאשתך, לא מחבר קרוב, ובוודאי לא מעצמך — שם שוכנת ה'הצגה'. שם יש קיר שבנית סביב דמות שאתה צריך לשמור עליה. וכשמישהו ניגש לאותו קיר — אתה מגיב בחריפות, בהסברים, בהצדקות. לא כי הוא טועה — אלא כי הוא נוגע ב'דמות'. זהו חשבון הנפש האמיתי. לא לבדוק 'האם הצלחתי?' — אלא לשאול: 'מי הוא זה שמצליח בי?' האם היא הנשמה האלוקית שבי, הצלם האלוקי, האני האמיתי — או שמא זוהי אישיות שבניתי ושעכשיו היא חיה לבדה?

סיום וחוזרים לפסוק: "הולך תמים... ודבר אמת בלבבו — הוא לא ימוט לעולם". הבטחה. מי שחי מתוך האמת הפנימית — לא יימוט. לא מפני שחייו שלמים ומוצלחים כלפי חוץ, אלא מפני שהוא עצמו — וזה הבסיס שאין יציב ממנו. ולדעת: הנשמה — עצם נשמתך — לא נגנבה ממך. היא שם. "נר ה' נשמת אדם". נר שלא כבה. העבודה אינה ליצור אמת חדשה — אלא להסיר את התחפושת ולפגוש את מה שתמיד היה. זוהי העבודה. וזה — הכניסה ל"אהל ה'".

נקודה למעשה פעם אחת בשבוע — בשעת התבודדות, בדרך, בלילה — שאל את עצמך שאלה אחת בלבד: מה הדבר שאני הכי קשה לשמוע עליו ביקורת? כתוב תשובה אחת. לא להלקות את עצמך — רק לראות. לראות זה כבר תחילת הדרך.

Questions and answers

Q: מה מלמד הפסוק "הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו"?

הרב לנדאו משיב: הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו (תהלים ט״ו, ב׳) פתיחה שאל דוד המלך: "ה' מי יגור באהלך" — ומיהו זה הזוכה? ומשיב: "הולך תמים... ודבר אמת בלבבו". ודרשו בגמרא מסכת מכות שפסוק זה כולל בתוכו את כל תרי"ג מצוות. אך יש לדייק: מדוע נאמר "אמת בלבבו" דוקא? הרי גם שקרן יכול לדבר אמת בפיו לעיתים. מה עומק ייחוד הלב? הנראה לומר: יש הבדל יסודי בין שני מיני בני אדם. יש שקרן — ויש שחקן. וההבחנה ביניהם היא כל עניין הפסוק. הבחנה ראשונה: בין השקרן לשחקן השקרן יודע את האמת. הוא מכיר אותה, מרגיש אותה, ובוחר להסתירה. ובזה גם נמצאת ישועתו — שהרי הקשר לאמת לא נותק, רק נכסה. אבל השחקן — הוא עניין אחר לגמרי. הוא בנה לעצמו דמות. אישיות שלמה, מוצלחת, מרשימה. ואט אט, שכח שהיא בנויה.

Q: איזה פסוק כולל בתוכו את כל תרי"ג מצוות לפי הגמרא במסכת מכות?

הרב לנדאו משיב: ודרשו בגמרא מסכת מכות שפסוק זה כולל בתוכו את כל תרי"ג מצוות.

Q: מדוע יש תקווה לשקרן, שהקשר שלו לאמת רק נכסה?

הרב לנדאו משיב: ובזה גם נמצאת ישועתו — שהרי הקשר לאמת לא נותק, רק נכסה.

Q: מה אמרו חז"ל על תלמיד חכם שאין תוכו כברו?

הרב לנדאו משיב: אמרו חז"ל במסכת יומא: "תלמיד חכם שאין תוכו כברו — אינו תלמיד חכם".

Q: איך מזהים את המקום שבו אדם חי ב'הצגה'?

הרב לנדאו משיב: , ישירה וכנה: שים לב למה שאתה מגן עליו. הנקודות שבהן אתה לא יכול לשמוע ביקורת — לא מאשתך, לא מחבר קרוב, ובוודאי לא מעצמך — שם שוכנת ה'הצגה'. שם יש קיר שבנית סביב דמות שאתה צריך לשמור עליה. וכשמישהו ניגש לאותו קיר — אתה מגיב בחריפות, בהסברים, בהצדקות. לא כי הוא טועה — אלא כי הוא נוגע ב'דמות'. זהו חשבון הנפש האמיתי. לא לבדוק 'האם הצלחתי?' — אלא לשאול: 'מי הוא זה שמצליח בי?' האם היא הנשמה האלוקית שבי, הצלם האלוקי, האני האמיתי — או שמא זוהי אישיות שבניתי ושעכשיו היא חיה לבדה? סיום וחוזרים לפסוק: "הולך תמים... ודבר אמת בלבבו — הוא לא ימוט לעולם". הבטחה. מי שחי מתוך האמת הפנימית — לא יימוט. לא מפני שחייו שלמים ומוצלחים כלפי חוץ, אלא מפני שהוא עצמו — וזה הבסיס שאין יציב ממנו.