ויאמר הולך את חכמים יחכם

ויאמר — הולך את חכמים יחכם (הלוך) [הולך] אתחכמים (וחכם) [יחכם] ורעה כסילים ירוע (משלי י״ג, כ׳)

פתיחה "הלך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע." פשוט. מובן מאליו. הסביבה משפיעה. כתב הרמב"ם בהלכות דעות: "דרכו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו." בן חמש יודע זה. אבל — עם ידבר, חברי — כאן טמון דבר עמק בהרבה.

דיוק בלשון שים לב לצד השני של הפסוק. לא נאמר "רעה כסילים יכסל" — שיעשה מעשי כסל. נאמר: "ירוע." מלשון רעע, שבירה, נפילה. ההבדל עצום. "יכסל" פרושו: ירכוש מדה רעה חדשה. "ירוע" פרושו: משהו בו עצמו נשבר. אין זו הוספה חיצונית — זו נפילה פנימית. רמ"ח אברים ושס"ה גידים של תפיסת המציאות שלו — נשברים. השאלה היא: מהו מנגנון השבירה הזה?

היסוד — תקרת הזכוכית הסביבה אינה מלמדת אותך רק מה לעשות. היא מלמדת אותך מה נורמלי. זה החידוש. לא חיקוי, לא למוד — אלא כיול מחדש של המח כלו. כאשר אתה חי בתוך סביבה שבה "כולם עולים" — העליה באבודת השם נעשית דבר שבשגרה. כאשר אתה חי בתוך סביבה שבה "כולם נאבקים" — המאבק עצמו נעשית המציאות היחידה שמוחך מכיר. וזכור את המרגלים. שלושים ושמונה יום בארץ כנען, בתוך סביבה של ענקים — וחזרו עם סיכום אחד: "ונהי בעינינו כחגבים." לא אמרו: "הם חזקים ממנו." אמרו: "אנחנו חגבים." הסביבה לא שינתה את כחם — שינתה את הציור שלהם בנפשם. וזהו "ירוע" — התקרה עצמה נשברה ונפלה.

המשכה לעבודת השם ינגרמן, אני שואל אותך בפשטות: כמה פעמים אמרת לעצמך — "ברנען בתפלה? דבקות? אהבת השם שמרגישים? זה לצדיקים, לא לי"? שים לב: מאיפה בא הקול הזה? לא מן התורה. לא מן התניא. בא מהסביבה. מן ה"נורמל" שסביבך הגדיר עבורך. זהו ה"ירוע" האמיתי — לא שנפלת למעשים רעים, אלא שהתקרה עצמה התמוטטה. כבר אינך שואל "כיצד אגיע לשם?" אלא "מה פתאום שם?" לכן נאמר "הולך את חכמים יחכם." לא "שומע," לא "למד מ—." הולך. נהוה. נושם את אוירם. כי ה"חכמה" שמדבר בה הפסוק אינה רק ידיעות נוספות — היא ציור אחר של מה אפשרי. כאשר אתה מקיף עצמך בחסידים שלהם ה"ברנען" הוא הנורמלי, השאלה שלך משתנה מ"כיצד אני שורד?" ל"כיצד אני עולה?" — וזה הכל.

נקדה למעשה אל תשאל את עצמך רק: "מה אני עושה בעבודת השם?" שאל: "מה נורמלי עלי כרגע?" אם התשובה היא "להתאמץ ולהחזיק מעמד" — הגדירה את תקרתך. בחר ספר אחד שה"נורמלי" שלו גבוה משלך. בחר חברותא אחת שבה ה"נורמלי" הוא להרגיש את התפלה. לך את החכמים — לא כדי לקבל מהם, אלא כדי ש"נורמלי" שלהם יהפך ל"נורמלי" שלך. הבחירה עם מי אתה הולך — היא הבחירה מה תהיה התקרה שלך.