בענין דורא דעקבתא דמשיחא ושפע הדעת

נקודה למעשה

פעם אחת ביום — לפני לימוד, לפני תפילה, לפני החלטה — לעמוד רגע ולשאול לא "מה נכון לפי שכלי?" אלא "מה הקב"ה רוצה ממני כאן?" זה לא ויתור על השכל. זה שימוש נכון בו — ככלי לרצון, לא כמקור הסמכות.

Questions and answers

Q: מה מלמד הפסוק "ותהי האמת נעדרת" על דור שבו אפשר לייצר טיעון משכנע לכל עמדה?

הרב לנדאו משיב: ותהי האמת נעדרת וגו' (ישעיהו נ״ט, ט״ו) פתיחה יש משל ידוע בעולם הכלכלה: כאשר ממשלה מדפיסה כסף ללא גבול — הכסף מאבד את ערכו. לא מפני שנהיה פחות נוצץ, אלא מפני שנהיה נפוץ מדי. הנדירות היא שנותנת ערך. אחינו, ראה נא מה קורה בדורנו ממש. הטכנולוגיה החדישה מסוגלת לייצר, תוך רגעים, טיעון משכנע לכל עמדה ועמדה — לכל צד, לכל שיטה, לכל מחלוקת. היא "מדפיסה" שכנוע ללא הגבלה. ומה קורה כשהשכנוע הופך לסחורה זולה ואינסופית? בדיוק כמו הכסף — הוא מאבד את ערכו. אלפי שנים שלטו בעולם בעלי הסברא, בעלי הלשון, בעלי ה"חריף". היום, הסברא הפכה למוצר בשפע. המשאב הנדיר והיקר שנשאר אינו עוד "הטיעון הטוב יותר" — אלא המציאות עצמה. האמת עצמה.

Q: לפי התניא, למה בני אדם חלוקים זה על זה?

הרב לנדאו משיב: כאן צריך לעצור ולשאול: וכי מדוע לא יכלנו לראות זאת קודם לכן? מבאר אדמו"ר הזקן בתניא — ובזה הוא נוגע בעצב החשוף של כל ויכוח אנושי — שאין בני אדם חלוקים זה על זה מפני חסרון ידיעה. הם חלוקים מפני שיש להם רצונות שונים ומידות שונות. השכל, אומר אדמו"ר הזקן, אינו "שופט" עצמאי שיושב בבית דין ופוסק לפי האמת — הוא "עורך דין" שתפקידו להצדיק את מה שהלב כבר החליט. הנפש הבהמית, כשהיא רוצה משהו, מגייסת את השכל להציג לו צידוק נאה. הנפש האלוקית עושה בדיוק אותו הדבר — רק לצד הטוב. ועתה הבן: כל עוד השכנוע היה נדיר ויקר, יכולנו לחשוב שמי שיש לו "טיעון חזק יותר" הוא הצודק. הטכנולוגיה שברה את האשליה הזו לגמרי.

Q: האם הסימנים של עקבתא דמשיחא כמו "האמת תהא נעדרת" הם רק קללה?

הרב לנדאו משיב: חז"ל במסכת סוטה תיארו את עקבתא דמשיחא במילים שנראות כקינה: "חוצפא יסגא", "האמת תהא נעדרת". אך הרבי מליובאוויטש מבאר בליקוטי שיחות שסימנים אלו אינם רק קללה — הם תיאור של תהליך אלוקי מכוון. הקב"ה "מפרק" בשיטה, בדור אחר דור, את כל סמכויות השקר. כאשר כל טיעון נשמע שקול, כאשר כל דעה "מתבססת" על ראיות, כאשר ה"שכנוע" מאבד את כוחו — הדור נדחק לפינה ונאלץ לשאול שאלה אחת שאי אפשר להתחמק ממנה: מי נתן לכם סמכות? זוהי שאלת הגאולה. לא "מי מנצח בוויכוח?" — אלא "מי בכלל מוסמך לדון?" ומשנשאלת השאלה הזו באמת, התשובה היחידה שעומדת היא: מי שברא את המציאות. נותן התורה. מי שסמכותו אינה נובעת מכך שהוא "משכנע" — אלא מכך שהוא מציאות. סיום ועבודה בפועל אברך, בעל בית — אתה חי בתוך הים הזה בכל יום.

Q: מה מסוגלת הטכנולוגיה החדישה לעשות לטיעונים בדורנו?

הרב לנדאו משיב: הטכנולוגיה החדישה מסוגלת לייצר, תוך רגעים, טיעון משכנע לכל עמדה ועמדה — לכל צד, לכל שיטה, לכל מחלוקת.

Q: מה לשאול את עצמי לפני לימוד, תפילה או החלטה?

הרב לנדאו משיב: פעם אחת ביום — לפני לימוד, לפני תפילה, לפני החלטה — לעמוד רגע ולשאול לא "מה נכון לפי שכלי?" אלא "מה הקב"ה רוצה ממני כאן?" זה לא ויתור על השכל. זה שימוש נכון בו — ככלי לרצון, לא כמקור הסמכות.