ויאמר במקום שאין אנשים

נקודה למעשה

בכל יום, בלמוד ובתפלה, שאל את עצמך שאלה אחת: היכן הייתי היום "איש" — ולא רק "מכונה"? היכן שאלתי שאלה שבאה מן הלב? היכן בחרתי, ולא רק הגבתי? היכן היתה תפלתי "עבודה שבלב" — ולא חזרה מכנית על מלים? זוהי העבודה שבה אין למכונה חלק ונחלה.

Questions and answers

Q: מה נשאר לי אם מכונה יכולה לעשות את עבודתי מהר וטוב יותר, לאור "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"?

הרב לנדאו משיב: ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש פתיחה שאל יהודי בן זמננו שאלה פשוטה, אך כואבת: מה נשאר לי, אם מכונה יכולה לעשות את עבודתי מהר יותר, טוב יותר, בלי לישון ובלי להתעיף? השאלה לא טכנולוגית. היא שאלה של נפש.

Q: מה ההבדל בין לבושי הנפש לבין עצם הנפש, לגבי בינה מלאכותית?

הרב לנדאו משיב: רבנו הזקן מבאר בתניא שלנפש שלשה לבושים: מחשבה, דבור ומעשה. אלו הם הכלים שבהם הנפש מתלבשת ומביאה עצמה לעולם — אבל אינם הנפש עצמה. עכשו שים לב: כל מה ש"בינה מלאכותית" יכולה לעשות — זכירת עובדות, כתיבת דין וחשבון, חזרה על מה שכבר ידוע — כל אלו שיכים לצד הלבוש. הם הערוץ, לא המים. הם הכלי, לא האור. וכבר צעק הנביא לפני שני אלפים שנה על אותה סכנה בעצמה: "ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה" — עבודה שהיא תוצאת הרגל ושכפול, לא תוצאת פנימיות. הבינה המלאכותית אינה חידוש — היא ההתגלמות המחלטת, המשלמת, של "מצות אנשים מלמדה".

Q: מה פירוש "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" בדור של מכונות?

הרב לנדאו משיב: וכאן מדבר אלינו הלל הזקן מתוך משנה: "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". תורת הבעל שם טוב מלמדת שאין דבר בעולם שאין בו הוראה לעבדות השם. אם כן, מה המסר שה"שגחה פרטית" שולחת בדור ש"אין אנשים" — דור שבו מכונות מחקות מחשבה, דבור ומעשה — אם לא זה: השתדל להיות איש. לא "תהא מנהל טוב יותר" — אלא "תהא איש". כלומר: הבא לכאן את מה שאין למכון. ג. מהו אותו "איש"? האיש שמשנת אבות מדברת עליו אינו מי שיודע יותר עובדות. הוא מי שמצוי בו מה ששום מכונה אינה מגיעה אליו: לב — אהבה ויראה, "עבודה שבלב", חרדת אמת לאחר. בחירה — הכלל הגדול: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". המכונה אינה בוחרת; האיש בוחר. ובבחירה — משקלו העצום של כל רגע. כח המשכיל — לא זכרון, אלא שכל.

Q: מה המסר מן ההשגחה כשהיא שולחת מכונות שמחקות את לבושינו?

הרב לנדאו משיב: אמר רבנו הזקן באגרת הקדש שהקדוש ברוך הוא חפץ בלב — לא בכמות, לא בתפוקה, לא בהספק. "רחמנא לבא בעי". אם כן, מה אומרת לך ההשגחה כשהיא שולחת מכונות שמחקות את לבושיך? היא אומרת: עצר. חדל מלהתחרות במגרש החיצוני. המכונה תנצח שם תמיד. אבל אתה — לך פנימה. שם אין לה כניסה. הבורא מסיר ממך את הגדרים החיצוניים שהגדרת את עצמך על פיהם — כדי לאלץ אותך למצא את הגרן הפנימית, שאין לה תחליף. "חלק אלוקה ממעל ממש" — זה אתה. וזה לא משכפל.

Q: איזו שאלה לשאול את עצמי בכל יום בלימוד ובתפילה?

הרב לנדאו משיב: בכל יום, בלמוד ובתפלה, שאל את עצמך שאלה אחת: היכן הייתי היום "איש" — ולא רק "מכונה"? היכן שאלתי שאלה שבאה מן הלב? היכן בחרתי, ולא רק הגבתי? היכן היתה תפלתי "עבודה שבלב" — ולא חזרה מכנית על מלים? זוהי העבודה שבה אין למכונה חלק ונחלה.