בענין יתרון הבינה על החכמה

נקודה למעשה

בחר סוגיא אחת. מאמר אחד. ו"הפוך בה ולהפוך בה" – שב עמה, שאל שאלות, שב שוב. אל תחפש תשובה מהירה. ה"חיכוך" הוא לא המכשול – הוא הדרך. זוהי ה"יגיעה" שעליה אמרה תורה: "יגעתי ומצאתי – תאמין." ורק מציאה כזו שלך היא לאמת. ובכל קנינך – קנה בינה.

Questions and answers

Q: מה מוסיף "ובכל קנינך קנה בינה" על "ראשית חכמה קנה חכמה"?

הרב לנדאו משיב: ראשית חכמה קנה חכמה ובכלקנינך קנה בינה (משלי ד׳, ז׳) פתיחה "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה." קשה לכאורה: אם כבר אמר שלמה המלך "ראשית חכמה קנה חכמה" – מה מוסיף "ובכל קנינך קנה בינה"? וכי הבינה אינה כלולה בחכמה? ועוד קשה: החכמה היא הגבוהה שבשתיים – ולמה נאמר דוקא על הבינה לשון "קנינך", לשון יגיעה ורכישה? אלא שכאן טמון חידוש גדול. החכמה ניתנת. הבינה נקנית.

Q: מדוע דורנו, שיש לו גישה לכל ידע, אינו מרגיש שהוא מבין יותר?

הרב לנדאו משיב: ניסה נא לחשוב, ידידי: מעולם לא היה דור שהיה לו גישה לכמות כה עצומה של ידע כמו דורנו. כל שאלה – תשובה מיידית. כל עניין – שיעור מוכן. כל "ווארט" לשולחן שבת – בלחיצת אצבע. ובכל זאת, המרגיש בעצמו שהוא מבין יותר? שיש לו יותר הרגשה פנימית של מה שקרא? שהמילים יורדות אל הלב עמוק יותר? הגמרא אומרת: "יגעתי ומצאתי – תאמין." שימו לב לסדר: קודם "יגעתי", ורק אחר כך "מצאתי". המציאה שבאה ללא יגיעה – אינה מציאה אמיתית. מצאת את הדבר, אבל הדבר לא מצא אותך. המוח, כמו שריר, מתחזק מן ההתנגדות. כשמסבירים לאדם הכל בשניות ובלי כל מאמץ, הוא מקבל את ה"חכמה" – את הנקודה הגולמית, הידיעה החיצונית – אך לא קנה "בינה". והנורא מכל: הוא אפילו לא יודע מה חסר לו.

Q: מה מלמד משל שמן הזית הכתית על הדרך לבינה?

הרב לנדאו משיב: ידועה הדוגמא של שמן הזית: דוקא הזית ה"כתית" – הנכתש, הנשבר – מפיק את השמן הזך והמאיר. זית שלא נכתש, אין ממנו אור. כך הוא ה"חיכוך" האינטלקטואלי – המאמץ, הקושי, הישיבה עם סוגיא שאינה מובנת עד שמשכים ומעריבים עמה. זוהי ה"כתישה" ההכרחית שמפיקה אור בינה מן הנקודה הגולמית של ה"חכמה". ללא כתישה זו, הנקודה נשארת שלמה – ואטומה. הגמרא מספרת על רבי פרידא שלימד את תלמידו ארבע מאות פעמים כל שיעור – ופעם אחת עוד ארבע מאות פעמים. כיום, זמן ה"שיעור" נמדד בדקות, ומספר "החזרות" – אפס. אנו מחליפים עומק בהיקף, ולמדנות בבקיאות.

Q: מה ההבדל בין שמיעת שיעור בנסיעה לבין לימוד לעומק עם חברותא?

הרב לנדאו משיב: ידידי, האברך היושב בסדר: יש הבדל עצום בין שמיעת שיעור בנסיעה לבין ישיבה עם חברותא שעה אחת על מאמר. בין גלילה אחר "ווארט" לשולחן שבת לבין לימוד אותו ענין לעומקו כל השבוע. הראשון מביא חכמה – הידיעה החיצונית, ה"מקיף". השני לבדו מביא בינה – הידיעה הפנימית, ה"פנימי". הסכנה האמיתית אינה שאיננו יודעים. הסכנה היא שאיננו חשים בחסרון. אדם יכול ללמוד שנים, לשמוע מאות שיעורים, להיות "בקי" בהלכה ובחסידות – ולעולם לא לטעום את טעם החיות, את ה"חיות ורוחניות" שבה. לא כי התורה נסתרת ממנו, אלא כי לא עמל להפנים אותה.

Q: איך לקנות בינה בלימוד לפי הרב לנדאו?

הרב לנדאו משיב: בחר סוגיא אחת. מאמר אחד. ו"הפוך בה ולהפוך בה" – שב עמה, שאל שאלות, שב שוב. אל תחפש תשובה מהירה. ה"חיכוך" הוא לא המכשול – הוא הדרך. זוהי ה"יגיעה" שעליה אמרה תורה: "יגעתי ומצאתי – תאמין." ורק מציאה כזו שלך היא לאמת. ובכל קנינך – קנה בינה.