בענין יהיב חכמתא לחכימין

בענין "יהיב חכמתא לחכימין" יהב חכמתא לחכימין וגו' (דניאל ב׳, כ״א)

פתיחה דור דור וכליו. בדורנו, הומצא כלי חדש ומבהיק, הנקרא בשם "בינה מלאכותית", ובני אדם מכריזים עליו: הנה המפתח! הנה הפתרון! מעתה תיפתח לפנינו כל דלת, וכל מי שהיה תקוע — ינוע, וכל מי שהיה שקוע — יעלה. ומה קורה בפועל? אדם אחד בא ואמר: לולא התקציב, הייתי מצליח. ניתן לו התקציב — ועומד הוא עדיין במקומו. ניתן לו הכלי החינמי — ועומד הוא עדיין במקומו. הוסר המחסום — ומחסום אחר צץ תחתיו. קושיא ויש לשאול: הרי הכלי אמיתי הוא, והסיוע ממשי. מדוע אין הוא מועיל? ועוד קשה: אם ה' יתברך עצמו הוא המסייע הגדול מכולם, ובידו לתת לאדם כל טוב — מדוע אין כל אדם, ממילא, ממולא בחכמה ובהצלחה? ביאור — "יהיב חכמתא לחכימין" אלא, הנה יסוד גדול, שאמרו כבר לפני אלפי שנה, ודניאל הנביא גילה בו דעת בפסוקו: "יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה" — הקב"ה נותן חכמה לחכימין, לאלו שכבר יש בהם בחינת חכמה. אין כאן יצירה יש מאין; אין כאן תחילה חדשה ממקום ריק. הברכה האלוקית, בבחינת "מגביר" ומרחיב — ולא בבחינת "מתחיל". ועל זה עמד הזוהר הקדוש באמרו: "אתערותא דלעילא לא אתער עד דאתער אתערותא דלתתא" — אין ההתעוררות מלמעלה מתעוררת אלא לאחר שמתעוררת תנועה מלמטה. כלומר, הסיוע העליון — ולו הגדול ביותר — אינו "מתחיל"; הוא "מגביר" ומכפיל את מה שכבר ישנו. ובלא תנועה ראשונית מלמטה, אין לו על מה לחול. דוגמא מן הנגלה ומעשה שהיה: אלמנה צועקת אל אלישע הנביא — חייבים באים לקחת את בניה. וישאל אותה אלישע: "מה יש לכי בבית?" — מה יש לך? ותאמר: אסוך שמן, אחד, קטן. ועל אותו אסוך שמן קטן — ריבה הנס, עד שמלאו כל הכלים. השמן לא נברא יש מאין; הנס לא התחיל מחלל ריק. אלא מיעוט שהיה — גדל והתרבה. כי הברכה צריכה חפצא, כלי שיש בו כבר משהו, ועליו היא שורה ומגבירה. ההרחבה החסידית — "המניעה הפנימית" וכאן הנקודה שנוגעת בלב: כשאדם אומר "אם רק היה לי יותר זמן", "אם רק היה לי חברותא טובה יותר", "אם רק היה לי שקט" — ואז, יודע הוא בנפשו, הוא היה לומד ומתפלל כראוי — צריך הוא לדעת: הסרת אותו תירוץ לא תועיל. כי כשמסלקים תירוץ אחד, מיד מוצא האדם תירוץ אחר. והתירוץ כן משתנה — בכל עונה ועונה — אך המניעה האמיתית נשארת, כי המניעה אינה בחוץ. המניעה היא בפנים. ומה היא אותה מניעה פנימית? חוסר רצון. ובלשון חסידות: היעדר הרצון, שהוא ראש ומקור לכל תנועה. כי "במקום שרצונו של אדם, שם הוא נמצא" — ואם רצונו אינו שם, אינו נמצא שם, ולא יועיל לו שום כלי להביאו לשם. סיום ולכן הוראת הדברים פשוטה ועמוקה כאחת: אל תחכה לכלי המושלם. אל תחכה לתנאים האידיאליים. כי הכלי המושלם לא יתחיל בשבילך, ותנאי האידיאל לא ייצרו בשבילך את הרצון. ואת כל הסיוע שמלמעלה — גדול ככל שיהיה — לא תוכל לקבלו אלא כשאתה כבר בתנועה.