ויאמר אתה הנס

פתיחה תאר לעצמך רגע. אתה עומד מול הים. הגלים גבוהים, המצרים מאחוריך, ולפניך — קיר מים. אתה מתפלל. אתה מצפה. אתה מחכה שמשהו יקרה מלמעלה. ונחשון בן עמינדב — הוא לא חיכה. כמה פעמים בחיים אנחנו עומדים מול ה"ים" שלנו — בפרנסה, בחינוך, בשלום בית — ומרגישים שאנחנו צופים מהצד בחיינו שלנו? מחכים שמשהו "יזוז משמים"? מתפללים כאילו אנחנו חסרי אונים, כאילו הכל תלוי בהתערבות שתבוא ממקום אחר? יש בזה אמת, אבל יש בזה גם טעות. וזה מה שצריך לברר.

תנועה ראשונה: מה אתה, בעצם? כותב אדמו"ר הזקן בתניא, בפרק ב': "והנה, נשמות ישראל... הן חלק אלוה ממעל ממש". "ממש" — לא מליצה, לא ציור, אלא ממש ממש. הנשמה שלך אינה נברא שנוצר על ידי הקב"ה ונשלח למטה. היא חלק ממנו. כמו שמשל הגוף — הצלם האלוקי — אינו ניתוק, אלא המשך. והזוהר הקדוש כותב: "נשמתא דאדם — נצוצא דאלהא" — ניצוץ מן האלוקות עצמה. עכשיו תחשוב: אם כך הוא המצב, מה פירושו להמתין שה' "יתערב"? הוא כבר כאן. הוא בפנים. הוא נושם דרכך. הבעיה אינה שהקב"ה לא נמצא — הבעיה היא שאנחנו שכחנו שהוא נמצא בתוכנו.

תנועה שנייה: הגזירה שלך — הקיום שלו אמרו חז"ל: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". המשפט הזה נשמע כמו חלוקת תפקידים: הצדיק מבקש, והקב"ה מסכים. אבל לאור מה שאמרנו, הפירוש עמוק הרבה יותר. הצדיק גוזר — הוא לא מבקש, לא מפציר, לא מחכה. הוא פועל, מדבר, זז. וה' מקיים — הוא ממשיך, מאשש, מממש. זו אינה בקשה ותוצאה. זו סיבה ומסובב. הגזירה של הצדיק היא עצמה הכלי שדרכו ה' פועל בעולם. אתה מדבר — וה' מהדהד. אתה זז — וה' מפנה את הדרך. כי הוא בתוכך, ורוצה שתתחיל לפעול כאילו אתה יודע את זה. ועוד: הבעש"ט הקדוש גילה שכח הגזירה אינו נחלתם של יחידי סגולה בלבד. כל יהודי — מכח נשמתו, מכח ה"חלק אלוקה ממעל ממש" שבו — יש לו את הכח הזה. כמו שכתוב בשיר השירים רבה: "פתחו לי פתח כחודו של מחט — ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". הפעולה הקטנה שלך — האתערותא דלתתא — היא שפותחת את השערים הגדולים. לא ה' מחכה לך שתגמור, הוא מחכה לך שתתחיל.

סיום: נחשון שבתוכך חזרה לים. נחשון לא עמד על החוף ועשה חשבון. הוא קפץ. והים נקרע — אבל רק אחרי שהמים הגיעו לצווארו. הנס לא קדם לקפיצה. הנס היה הקפיצה. אחי, אין "ים" בחייך שיקרע מעצמו. אבל יש בך נשמה שהיא חלק מזה שקרע את הים. והקב"ה רוצה לפעול בעולם — דרכך. דרך הדיבור שלך, דרך המעשה שלך, דרך הצעד שאתה מפחד לעשות. הפסק לחכות לנס. אתה הנס. עכשיו — פשוט תזוז.