ויאמר בטחונך בה' ובטחון ביתך בך

ויאמר בטחונך בה' — ובטחון ביתך בך

פתיחה וקושיא יונגערמאן, נסה לזכר רגע אחד. אשתך מבקשת ממך משהו — שמלה לחג, כסוי להוצאה שנצרכה, דבר שנראה לך עכשו מעבר לגבול. המחשבה הראשונה שעולה: "אין. לא ברגע הזה. ה' יעזר." ומה רע בכך? הלא בטחון הוא יסוד היסודות. כלום אין חובה להשרות בטחון בבית? אלא שכאן טמון חדוש גדול — חדוש שנוגע לחיים בממש.

א. בטחונך — ובטחון ביתך שני סוגי בטחון קימים בבית היהודי, והם שונים זה מזה במהותם. בטחונך — שלך, של הבעל — הוא ישיר בהקדוש ברוך הוא. אתה עומד לפני המקום ואומר: איני יודע מהיכן יבוא — אך הוא יביא. זה בטחון אמתי. אבל בטחון אשתך ובניך — בך הוא, לא בהקדוש ברוך הוא ישיר. הקדוש ברוך הוא עצמו העמידך להם כשליח וכצנור. בטחונה בך אינו חסרון אמונה — אלא הוא המבנה האלהי עצמו. היא בוטחת בסדר שה' קבע, ובתוך הסדר הזה — בך. לכן, כשהיא פונה אליך בבקשה, אל תאמר לה "ה' יעזר" — כאלו אתה מחזיר אותה למקום שהיא כבר יודעת שהוא אמת. שליח שנשלח למלא תפקיד אינו פוטר את עצמו ב"המשלח יעשה". דוקא משום שהוא שליח — הוא חיב לעשות.

ב. אוקירו לנשייכו — כי היכי דתתעתרו הגמרא בבבא מציעא אומרת: "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" — כבדו את נשותיכם, כדי שתתעשרו. והשאלה הגדולה אינה "מה השכר" — אלא "איך זה פועל?" לא מדבר בגמול חיצוני, בשכר שמגיע מן החוץ. מדבר במכניזם רוחני פנימי. כבוד האשה פותח ומרחיב את הצנור — והשפע זורם.

ג. הכלי שהיא יוצרת וכאן החדוש הגדול. כשאשתך מבקשת — בבטחון פשוט, בלא ספק, בלא חשבון — היא אינה רק "מבקשת". היא יוצרת כלי. כלי רוחני, רחב ממה שיש כעת בבית. בטחונה התקיף — שאתה כן תתן, שיהיה — הוא עצמו "אתערותא דלתתא", הערעור שמלמטה שמעיר את השפע שמלמעלה. הכלי נבנה במומנט שהיא פונה אליך באמונה. אתה, באותו רגע, עומד בפני שאלה. לא השאלה "יש לי או אין לי?" אלא שאלה אחרת לגמרי: "האם אני נשאר בכלי המצומצם שלי — או נכנס אל הכלי הרחב שהיא פתחה עבורינו?" כשאתה מכבד אותה יותר מגופך — כשאתה עונה לבקשתה אפלו בשעה שנראה לך ש"לא הגיוני" — אתה מכניס את עצמך לתוך הכלי שהיא יצרה. אתה מאמת במעשה את המציאות החדשה שהיא הגדירה. ואז — הקדוש ברוך הוא רואה כלי שלם: בטחונה ופעלתך יחד. כלי שנבנה מאחדותכם. ואת הכלי הזה — הוא ממלא. העשר אינו שכר. הוא התוצאה הטבעית של כלי שנוצר לקבלו.

נקדה למעשה הפעם הבאה שאשתך מבקשת — אל תתחיל מהכיס. תתחיל מההחלטה. החלט שאתה נכנס לכלי שלה. הכלי כבר שם — השפע יבוא למלאו.